שבת, י"א טבת התשפ"ה

א. מִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן מַמָּשׁ, וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא יָכוֹל לִמְלֹךְ וּלְהִשְׂתָּרֵר וּלְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עָנָו בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁהִתְפָּאֲרוּ אֶת עַצְמָם בְּהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְכֵן כַּמָּה תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סִפֵּר וְכָתַב בְּעַצְמוֹ כָּל הַגְּדֻלּוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִתְפַּעֲלוּ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלָּהֶם כְּלָל, כִּי זָכוּ לְבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין וְרַשָּׁאִין לְהִתְפָּאֵר בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה דַּיְקָא עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁלָּהֶם, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן שְׁאָר כָּל אָדָם צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת, בִּפְשִׁיטוּת בִּבְחִינַת: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, בְּחִינַת שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ו’ אוֹת ה):


ב. אַף־עַל־פִּי שֶׁעִקַּר הָעֲנָוָה הוּא, שֶׁיִּהְיֶה אַיִן מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לִהְיוֹת עָצֵל וְנִבְזֶה, שֶׁקּוֹרִין “שְׁלֵימַזְלְנִיק”, כִּי זֶה כְּמוֹ עֲנָוָה פְּסוּלָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק וְאַמִּיץ וְגִבּוֹר חַיִל מְאֹד לַעֲמֹד כְּנֶגֶד כָּל הַמּוֹנְעִים מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בִּבְחִינַת: וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם, כִּי כְּשֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ נֶגֶד הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה, הָרוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מִדַּרְכֵי אֱמֶת, אֲזַי עַל־יְדֵי הָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לְהַגֵּאוּת, שֶׁהֵם הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה הַנַּ”ל, וְעַל כֵּן עֲנָוָה פְּסוּלָה הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַגֵּאוּת. וְזֶה הָיָה הַפְּגָם שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁהֶחֱיָה אֶת אֲגָג עַל־יְדֵי שֶׁבִּטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד דּוֹאֵג, וּשְמוּאֵל הַנָּבִיא הוֹכִיחוֹ עַל עֲנָוָה זֹאת: הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה. וְהַתִּקּוּן הָיָה עַל־יְדֵי מָרְדֳּכַי, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה עָנָו בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת אַיִן, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא רָצָה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה מִשְׁקָל גָּדוֹל וְדַק מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן וָמָה מַמָּשׁ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה גִּבּוֹר חַיִל וְחָזָק מְאֹד נֶגֶד כָּל הָרְשָׁעִים וְהַמּוֹנְעִים. (שָׁם, אוֹת כ”ג):


ג. עִקַּר נְפִילַת הַנֶּפֶשׁ, חַס וְשָׁלוֹם – עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַנְּפִילוֹת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעִקַּר הַנְּפִילָה – עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם נְפִילָה בָּעוֹלָם כְּלָל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, אַךְ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, אָז אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁנָּפְלוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בְּחַיָּה, וְעִקַּר נְפִילָתָם הָיָה עַל־יְדֵי גַּדְלוּת כַּנַּ”ל. וְעִקַּר תִּקּוּן כָּל הַנְּפָשׁוֹת הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה, שֶׁזֶּה עִקַּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְתַעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר – מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לְעָפָר בְּחַיָּיו וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן הַשְּׁחִיטָה, שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן וַעֲלִיַּת הַנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן הִיא בִּמְקוֹם הַמְשָׁכַת הַצַּוָּאר לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל אֶת הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשְׁכֵהּ דְּצַוָּארֵהּ וְכוּ’ (הִלְכוֹת שְׁחִיטָה. הֲלָכָה ג’, אוֹת ג):


ד. עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְשֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי־זֶה לְהִתְגַּבֵּר בַּחֹשֶׁךְ, וְרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁנִּשְׁבָּר עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים, הֲלָכָה ד’, אוֹת י”ח):


ה. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ בְּבַיִת שֵׁנִי בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה: אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה – אֲחוֹרֵיהֶם וְכוּ’, וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ, וְהָיוּ כּוֹפְלִים וְאוֹמְרִים: אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ, וּפֵרְשׁוּ שָׁם בַּגְּמָרָא: דְּאָמְרֵי הָכִי, אָנוּ לְיָהּ מִשְׁתַּחֲוִים וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל הַיְשׁוּעוֹת וְהַחֲסָדִים הַנִּפְלָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּהֶם לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ לְיָהּ אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים, כִּי הַהִשְׁתַּחֲוָיָה הוּא בְּחִינַת הוֹדָאָה עַל הֶעָבָר, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן יָדְעוּ בְּעַצְמָן כַּמָּה הֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, וְעַל כֵּן אָמְרוּ פַּעַם שֵׁנִי: וְעֵינֵינוּ לְיָהּ, שֶׁהוּא: וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת, כִּי בְּוַדַּאי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר עָזַר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה יְשׁוּעָה כָּזֹאת, אֲשֶׁר בְּעַבְדוּתֵנוּ לֹא עֲזָבוּנוּ הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ וַיֵּט עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר וְכוּ’, כַּמְפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא וּנְחֶמְיָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת, שֶׁיִּגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, כִּי גַּם עַתָּה בְּתֹקֶף מְרִירוּת הַגָּלוּת הַזֶּה, אָנוּ רוֹאִים נִסִּים וַחֲסָדִים נִפְלָאִים בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם: וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם וְכוּ’, וּצְרִיכִים לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה וְכוּ’, אֲבָל צְרִיכִים לֵידַע, שֶׁכָּל הַיְשׁוּעוֹת בָּאִים מִמֶּרְחָק מְאֹד כַּנַּ”ל וּצְרִיכִים בְּכָל יוֹם לְצַפּוֹת לִישׁוּעָה לְהַלָּן בִּבְחִינַת: לְיָהּ אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת. וְזֶה שֶׁהִזְכִּירוּ בִּגְנוּת הָרִאשׁוֹנִים וְאָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה – אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל הַשֵּׁם וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים וְכוּ’, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים דְּבָרִים מְגֻנִּים וּמְתֹעָבִים הַרְבֵּה לְהַכְעִיס, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם. וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ, לִכְאוֹרָה, מַה לָּהֶם לְהַזְכִּיר בְּשִׂמְחָתָם גֹּדֶל גְּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם. אַךְ כָּל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לָבוֹא לְשִׂמְחָה וְהִתְחַזְּקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הִזְכִּירוּ גְּנוּת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנָּפְלוּ לְתִעוּבִים וְטִנּוּפִים כָּאֵלֶּה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהַכֹּל הָיָה מֵחֲמַת גֵּאוּת וְרוּם־לֵבָב, שֶׁמֵּבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּמִשָּׁם עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת, עַד שֶׁיְּכוֹלִין לִפֹּל מְאֹד מְאֹד לָצֵאת מֵעוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁהִזְכִּירוּ, שֶׁעָשׂוּ דִּבְרֵי שְׁטוּת וְתִעוּבִים כָּאֵלּוּ, שֶׁהָפְכוּ אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הַהֵיכָל וְהִתְרִיזוּ וְכוּ’ – הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת?! וְזֹאת צְרִיכִים לֵידַע, שֶׁגַּם הֵם בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ שׁוֹטִים וּכְסִילִים, כִּי בְּוַדַּאי הָיוּ חֲכָמִים נִפְלָאִים לְהָרַע, כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר, אַךְ כָּל נְפִילָתָם, שֶׁבָּאוּ לִידֵי רָעוֹת כָּאֵלֶּה, הָיָה עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְרוּם־לִבָּם, כִּי הָיָה לָהֶם כָּל טוּב, וְהַיֵּצֶר הָרָע וַחֲמִימוּת הַתַּאֲווֹת מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר, עַד שֶׁהִפִּיל אוֹתָם בְּכָל פַּעַם, וּבְכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַזֵּק לְקָרֵב עַצְמָן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִמָּקוֹם רָחוֹק כָּזֶה, כִּי לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל הַקַּטְנוּת וְהַשִּׁפְלוּת בְּעֵינֵי עַצְמָן, כִּי בְּוַדַּאי הָרְחוֹקִים מֵחֲמַת תַּאֲווֹתֵיהֶם, כְּשֶׁרוֹצִים אַף־עַל־פִּי־כֵן לַחֲתֹר חֲתִירוֹת וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צְרִיכִים עַל כָּל פָּנִים לְהַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתָם וְרִחוּקָם וְלִבְטֹחַ בְּעֹצֶם חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ, הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁגַּם הֵם יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב, אֲבָל הֵם הָיוּ בַּעֲלֵי גַּסּוּת־הָרוּחַ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַשְׁפִּיל עַצְמָן וּלְהַקְטִין עַצְמָן כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנָּפְלוּ בְּכָל פַּעַם, נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַד שֶׁהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם הָרוּחַ־שְׁטוּת, עַד שֶׁנָּפְלוּ לִדְבָרִים תִּעוּבִיִּים כָּאֵלֶּה, וְעַל כֵּן זָכְרוּ בְּשִׂמְחָתָם הַהֶפֶךְ מִכָּל זֶה וְאָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ’, אֲבָל אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲסָדָיו הַנִּפְלָאִים, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַכֹּל בְּחֶסֶד נִפְלָא, וְאָנוּ לְיָהּ מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים עַל זֶה, וַעֲדַיִן לְיָהּ עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת, שֶׁיּוֹשִׁיעֵנוּ מֵעַתָּה, כִּי עֲדַיִן אָנוּ יוֹדְעִין רִחוּקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ, שֶׁהוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּרִחוּק כָּזֶה לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה (הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, הֲלָכָה ה’, אוֹת יב):


ו. עִקַּר הַגֵּאוּת וְהַהִתְנַשְּׂאוּת הוּא בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים וְהָעֲשִׁירוּת שֶׁל אָדָם, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁרֻבָּם אוֹבְדִים עוֹלָמָם עַל־יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, וְהָעִקָּר – עַל־יְדֵי הַגַּסּוּת וְהַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהִתְנַהֵג לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעִקַּר פְּגַם הַגֵּאוּת הוּא נוֹגֵעַ בְּהַבְּגָדִים בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁהַבְּגָדִים בְּשָׁרְשָׁם הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד בְּחִינַת: הַשֵּׁם מָלָךְ, גֵּאוּת לָבֵשׁ וּכְשֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו וְנוֹפֵל לְגֵאוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד דְּסִטְרָא־אַחֲרָא שֶׁל תַּאֲוַת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, אָז עִקַּר פְּגַם הַגֵּאוּת עַל־פִּי רֹב הוּא בְּהַבְּגָדִים, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כַּמָּה וְכַמָּה אוֹבְדִים עוֹלָמָם עַל־יְדֵי רְדִיפָתָם אַחַר בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פָּסוּק: וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ, וְכָל הַפּוֹגְמִים בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי מַעֲמָדוֹ לִזָּהֵר מְאֹד לְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וּלְהִתְנַהֵג בְּבֵיתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, וְלֹא לַחֲמֹד וּלְהִתְאַוּוֹת מַה שֶּׁאֵין רָאוּי לוֹ, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּכָל דָּבָר רַק עַל הַתַּכְלִית, שֶׁיַּגִּיעַ מִזֶּה כָּבוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְבַטֵּל גֵּאוּתוֹ וּכְבוֹדוֹ שֶׁל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת: יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה, הוּא בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְהַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה עוֹסֵק בְּהַשְּׁמוֹנָה בְּגָדִים שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ, שֶׁהָיוּ יְקָרִים מְאֹד, וְעַל כֻּלָּם – הַחֹשֶׁן וְהָאֵפוֹד, שֶׁהָיוּ בָּהֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת יְקָרוֹת מְאֹד, וְהַכֹּהֵן גָּדוֹל נָשָׂא כָּל זֶה עַל לִבּוֹ לְתַקֵּן בָּזֶה תַּאֲווֹת הַנְּגִידוּת וְהָעֲשִׁירוּת, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַגֵּאוּת, שֶׁעִקַּר אֲחִיזָתָם הוּא בַּבְּגָדִים, וְזֶה בְּחִינַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁנָּשָׂא עַל לִבּוֹ, לְתַקֵּן בָּזֶה עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, הָיָה צָרִיךְ לִפְשֹׁט בִּגְדֵי הַזָּהָב, וְנִכְנַס רַק בִּבְגָדִים לְבָנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁלָּבַשׁ בְּגָדִים יְקָרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לִפְנַי וְלִפְנִים, בִּמְקוֹם תַּכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, אָסוּר גַּם הוּא לִכְנֹס בָּהֶם, כִּי שָׁם נִתְבַּטֵּל הָעֲשִׁירוּת וְחֶמְדַּת הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים טוֹבוֹת לְגַמְרֵי, וְאִי אֶפְשָׁר לִכְנֹס לְשָׁם כִּי אִם בִּבְגָדִים לְבָנִים לְגַמְרֵי, שֶׁהֵם עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַתִּקּוּן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, וְזֶה רֶמֶז, שֶׁאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכוּ’, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, שֶׁשָּׁם אָסוּר לִכְנֹס בָּזֶה, כִּי אִם בִּבְחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים מַמָּשׁ, וְשָׁם עִקַּר כַּפָּרַת וּסְלִיחַת כָּל עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל לְטַהֵר אוֹתָם בִּשְׁלֵמוּת מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים, שֶׁעִקַּר הִתְגַּבְּרוּתָם – עַל־יְדֵי גֵּאוּת וְכָבוֹד, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל וְהֶחָפֵץ בַּחַיִּים בֶּאֱמֶת, יָבִין מִזֶּה הַרְבֵּה לְבַטֵּל גֵּאוּתוֹ וּלְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט כַּנַּ”ל (הִלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ה’, אוֹת ז־ח יג־יד):


ז. עִקַּר הַחַיִּים טוֹבִים הֵם עֲנָוָה, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשִׁפְלוּת וַעֲנָוָה אֲמִתִּית, כֵּן הוּא זוֹכֶה לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְטוֹבִים ( שָׁם, אוֹת י”ז):


ח. עִקַּר הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַצַּדִּיק וּמֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא רַק עַל־יְדֵי גַּאֲוָה וְגַסּוּת הָרוּחַ, וְכֵן לְהֵפֶךְ – עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה מִדּוֹר לְדוֹר עַד עוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָלִין בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’, עַיֵּן פְּנִים (הִלְכוֹת הַרְשָׁאָה, הֲלָכָה ה’, אוֹת יט, כב):