שבת, י"א טבת התשפ"ה

א. כָּל הַבָּנִים, שֶׁזּוֹכִין לְהוֹלִיד בִּקְדֻשָּׁה עַל־פִּי דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, כֻּלָּם הֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל כֵּן מַגִּיעַ הַיְרֻשָּׁה לַבָּנִים, כִּי כָּל הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, וְעַל־יְדֵי שֶׁבָּנָיו שֶׁהֵם בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, מְקַבְּלִין נַחֲלָתוֹ וִיגִיעוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ תִּקּוּן לְנֶפֶשׁ הַנִּפְטָר, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים (הִלְכוֹת נַחֲלוֹת, הֲלָכָה ג’, אוֹת ב):


ב. עִקַּר מִצְוַת הוֹלָדַת הַבָּנִים הוּא, כִּי כְּשֶׁמּוֹלִיד נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ אַחַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבּוּ הַבָּתִּים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מְאֹד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גּוֹרֵם לְהַעֲלוֹת שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל כֵּן עִקַּר הַמִּצְוָה הוּא לְהוֹלִיד בֵּן כָּשֵׁר, בֵּן, שֶׁיְּקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאִם שֶׁלָּאו כָּל אָדָם זוֹכֶה, שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים גְּמוּרִים, עַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, הַמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ, וְאָבִיו מְחַנֵּךְ אוֹתוֹ מִנְּעוּרָיו לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְלִכְנֹס לְבָתֵּי־כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וּלְהִתּוֹסֵף עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם יַחַד בְּכָל יוֹם וְלוֹמַר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ’ – הֲרֵי זֶה גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁהוֹסִיף נֶפֶשׁ לַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְגַם אוּלַי יִפְּקוּן מִנֵּהּ בְּנִין דְּמַעֲלֵי, שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְעַל כֵּן הָעִקָּר – שֶׁיִּרְאֶה לְחַנֵּךְ אֶת בָּנָיו לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְגוֹ’ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְגוֹ’, בִּפְרָט לְרַחֲקָם בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת, שֶׁקָּמוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לְהַעֲבִיר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵעִקַּר הַדָּת הַקְּדוֹשָׁה וּלְלַמֵּד אוֹתָם חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְתַּנַ”ךְ עִם הַבֵּאוּרִים הָרָעִים וְכוּ’, כַּמְפֻרְסָם. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרֹב בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים מְחַנְּכִים בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁיְּבַלּוּ יְמֵיהֶם רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ’, הֲרֵי הֵם מוֹסִיפִין נְפָשׁוֹת קְדוֹשׁוֹת לַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנִתְרַבִּין הַבָּתִּים מְאֹד, וְעַל כֵּן שְׂכָרָם הַרְבֵּה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַקָּטָן יִהְיֶה לְאֶלֶף וְגוֹ’, אֲנִי הַשֵּׁם בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה (הִלְכוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲלָכָה ה’, אוֹת ב־ג):


ג. אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי הָאִישׁ מַזְרִיעַ לֹבֶן, שֶׁמִּמֶּנּוּ עֲצָמוֹת וְכוּ’, וְהִיא מַזְרַעַת אֹדֶם וְכוּ’ וְלֹבֶן וְאֹדֶם הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הוֹלָדָה כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁמְּחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים, וְהַשָּׁלוֹם נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר הַהוֹלָדָה (הִלְכוֹת יִבּוּם, הֲלָכָה ג’, אוֹת ד):


ד. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בָּנִים, נִקְרָא מֵת. וּמוּבָא כֵּן גַּם עַל פָּסוּק: אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ, אֲבָל מִי שֶׁמַּנִּיחַ בָּנִים כְּשֵׁרִים, נִקְרָא חַי אֲפִלּוּ אַחַר מִיתָתוֹ, כִּי עִקַּר הַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מִפְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּנִּיחַ בָּנִים אַחֲרָיו, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֵינוֹ נִקְרָא מֵת, רַק הוּא חַי גַּם אָז עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבָּנִים הַכְּשֵׁרִים, שֶׁעוֹסְקִין בְּתִקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה (שָׁם, אוֹת ה):