הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן פְּגָמֵי עֲווֹנוֹתָיו מַגִּיעִים, וְהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה’ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֵינֵי ה’ אֶל צַדִּיקִים" (תְּהִלִּים ל"ד טז) וְרוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָמִים שֶׁל הָאָדָם מַגִּיעִים. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק רוֹצֶה לְהַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד נוֹתֵן עֵינָיו בְּהָאָדָם שֶׁיִּרְאֶה גַּם כֵּן עַד הֵיכָן הַפְּגָמִים שֶׁלּוֹ מַגִּיעִים שֶׁעַד הֵנָּה הָיָה נִסְתָּר זֹאת מִמֶּנּוּ, וְאֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם:
