חמישי, כ"ג טבת התשפ"ה

רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתַּעֵי


א לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ (מְנָחוֹת צ"ט), כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם תָּמִיד אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד דָּבוּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ בְּלִי הֶפְסֵק, רַק הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים. כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיִתְבַּטֵּל חַס וְשָׁלוֹם חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי וְעַל כֵּן הַהֶכְרֵחַ לְבַטֵּל לִפְעָמִים. אֲבָל כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ:


ב הַצַּדִּיק כְּשֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמָה עֶלְיוֹנָה אָז מְאִירוֹת עֵינָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וְזֶהוּ בְּחִינַת "וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ". לִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ דְּבוּקִים בַּחָכְמָה וְלִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ כְּשֶׁמְּסַלְּקִין אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּשׁוֹטֵט בַּחָכְמָה, כִּי הַיָּרֵחַ אֵין מֵאִיר כִּי אִם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק הַשֶּׁמֶשׁ. וְלֶעָתִיד לָבוֹא עַל-יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין יִגָּאֲלוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּכְלָלִים בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵם תְּרֵין עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָין עַל הָעַיְנִין (זהַר ח"ג רנ"ב) וְאָז לֹא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ וְיִתְקַיֵּם (יְשַׁעְיָה ל כו) "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן: