הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ וּמוֹסֵר אֶת עַצְמוֹ בִּתְפִלָּתוֹ וְכֵן כָּל מִי שֶׁמֵּמִית אֶת עַצְמוֹ עַל הַתְּפִלָּה יֵדַע שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם כַּיָּדוּעַ, שָׁם צָרִיךְ לוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה:
