א קִימַת חֲצוֹת הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְהוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן:
ב זְמַן חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שֵׁשׁ שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה, בֵּין בַּקַּיִץ בֵּין בַּחֹרֶף, וְאָז מַתְחִיל זְמַן חֲצוֹת, וְנִמְשָׁךְ עַד גְּמַר אַשְׁמוּרָה שְׁנִיָּה, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, וּבַבּקֶר טוֹב לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁךְ הַדַּעַת (עַיֵּן זֹהַר-הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁלַּח דַּף נ"ז):
