שבת, י"א טבת התשפ"ה

א עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁדָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לְהִתְנַהֵג, וּמְתַקֵּן מַעֲשָׂיו שֶׁיִּתְנַהֵג עַל-פִּי דִּינֵי וּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נִמְתָּקִין הַדִּינִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה עַד שירקד מֵחֲמַת שִׂמְחָה:


ב עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל-יְדֵי עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, וְכֵן לְהִפּוּךְ עַל-יְדֵי שִׂמְחָה אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵר לוֹ אֶת הַבְּרִית, הַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹזֵר לוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ: