ראשון, כ"ו טבת התשפ"ה

בֹּא אֶל פַּרְעֹה


א אִסּוּר גָּדוֹל לְעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַמְּחַקְּרִים, כִּי יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת הַנִּמְשָׁכִים מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי (עַיֵּן פְּנִים) שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ בְּשׁוּם אֹפֶן. רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ כִּי אָז יִתְגַּלֶּה סוֹד הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי וְזֶה בְּעַצְמוֹ יִהְיֶה הַקִּבּוּל שָׂכָר שֶׁל הַצַּדִּיקִים, שֶׁיַּשִׂיגוּ הַשָׂגוֹת וְיָבִינוּ מַה שֶּׁהָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהָבִין בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם שֵׂכֶל וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם יִהְיֶה נִשְׁקָע וְנֶאֱבָד שָׁם. כִּי עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן" (מִשְׁלֵי ב’ יט), כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהָשִׁיב עַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּהֶם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. רַק יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְעַל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וְחָכְמָה רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל עִבְרִיִּים עַל-שֵׁם שֶׁעַל-יְדֵי אֱמוּנָתָם הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל מִינֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת. כִּי אֵינָם צְרִיכִים לַחֲקֹר כְּלָל כִּי הֵם יוֹדְעִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל-יְדֵי אֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְעַל-יְדֵי-זֶה הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם:


ב וְדַע שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם צְרִיכִים דַּוְקָא לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת. אַף שֶׁגַּם הֵם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְגַלּוֹת הָאֱלהוּת שֶׁיֵּשׁ שָׁם וּלְתָרֵץ כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת הַבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי כִּי זֶה אִי אֶפְשָׁר עַד לֶעָתִיד לָבוֹא כַּנַּ"ל. אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל-יְדֵי עִיּוּנָם בָּהֶם הֵם מַעֲלִים וּמוֹצִיאִים מֵהֶם כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁקְעוּ בָּהֶם כִּי בְּרֹב קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק כְּשֶׁמְּעַיֵּן בְּחָכְמוֹת אֵלּוּ מַכְנִיעַ כֹּחַ הַמְּבוּכוֹת וְהַחֲקִירוֹת הַבָּאִים מֵחָכְמוֹת אֵלּוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל דָּבָר חוֹשֵׁק לְשָׁרְשׁוֹ עַל כֵּן כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת אָז כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּהֶם חוֹשְׁקִים וְנִתְלַהֲבִים לְהִתְדַּבֵּק בְּנִשְׁמַת הַצַּדִּיק וְהוּא מוֹצִיא אוֹתָם מִשָּׁם:


ג עַל-יְדֵי הַנִּגּוּן שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְאֶפִּיקוֹרְסוּת הַנַּ"ל שֶׁאֵין עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה (עַיֵּן פְּנִים):


ד מַה שֶּׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי (עַיֵּן פְּנִים) וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵׂכֶל. וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל הַמַּחֲלֹקֶת הַזֶּה רַק לְהַאֲמִין כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין זֹאת וְאָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק רַק בָּאֱמוּנָה לְבַד: