טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַזִּוּוּג הֵם לְמַעְלָה אֶחָד, וּלְמַטָּה אֵין יוֹדְעִים מֵהִתְאַחֲדוּת שֶׁלָּהֶם עַד הַשִּׁדּוּךְ, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁלָּהֶם, אַךְ זֶה הַהִתְגַּלּוּת שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הַתְּנָאִים הוּא בִּבְחִינַת וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, כִּי נִתְגַּלֶּה אָז הַהִתְקַשְּׁרוּת וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם, כִּי עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה עָלָיו עַד הַחֻפָּה, וְהִנֵּה כָּתוּב: "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק" (יְחֶזְקֵאל א’ יד) פֵּרוּשׁ: ‘כָּאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הַחֲרָסִין’, הַיְנוּ הַנִּיצוֹץ שֶׁיּוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹבְרִין הַחֶרֶס שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁאָז נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב, שׁוֹבְרִין אָז כְּלִי חֶרֶס, זֶה מְרַמֵּז עַל סוֹד וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק כַּנַּ"ל:
