שבת, י"א טבת התשפ"ה

לִפְעָמִים מְדַבֵּר הַצַּדִּיק עִם הָעוֹלָם שִׂיחַת חֻלִּין וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לָהֶם, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה וְהַדַּעַת מְאד עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם עַל-יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה, כִּי אִם עַל-יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין דַּיְקָא שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. גַּם לִפְעָמִים הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לפקח דַּעְתּוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל-יְדֵי שִׂיחָה זֹאת וּמִמֵּילָא עַל-יְדֵי-זֶה מַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה גַּם לְזֶה הָאִישׁ שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק שִׂיחַת חֻלִּין וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ: