שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּשֶׁטּוֹעֲמִין טַעַם הַטּוֹב שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אָז אֲפִלּוּ בְּעֵת הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה וָחֹשֶׁךְ הַיְנוּ שֶׁנִּמְנָע אַחַר-כָּךְ וְאֵינוֹ מִתְקָרֵב אַף-עַל-פִּי-כֵן תָּמִיד תָּאִיר לוֹ אוֹר הַתּוֹרָה שֶׁטָּעַם אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: