כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת עַל הָאָדָם יְכוֹלִין לְהַטּוֹת אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַפִּילוֹ מִמַּדְרֵגָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אִם לֹא אָדָם גָּדוֹל מְאֹד שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִזֶּה, כְּמוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהִתְפָּאֵר "רַבִּים רוֹדְפַי וְצָרָי" וְאַף-עַל-פִּי-כֵן "מֵעֵדוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי" (תְּהִלִּים קי"ט קנז):