שבת, י"א טבת התשפ"ה

הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה


א צָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ. וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּטּוּל. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל כִּי אִם עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לְבַטֵּל הַכּל וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ:


ב עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה שֶׁאָז כֻּלָּם יְשֵׁנִים וְשֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם מִחוּץ לָעִיר שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַּיּוֹם. וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל מְפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְבַטֵּל הַכּל עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי. דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זֹאת וְאַחַר-כָּךְ מְבַטֵּל מִדָּה אַחֶרֶת עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת. וְעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִמּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל עִמּוֹ הַכּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ: