שבת, י"א טבת התשפ"ה

לְפָרֵשׁ הַלִּמּוּד


א כְּשֶׁלּוֹמֵד, טוֹב לְפָרֵשׁ הַדָּבָר בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין וְהוּא טוֹבָה לְהָעוֹלָם:


ב כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא בְּחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ, וּכְשֶׁמְּחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה הוּא בִּבְחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹהִים" ‘דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ’ "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" שֶׁהוּא הַתּוֹרָה (זהַר-הַקָּדוֹשׁ וַיֵּשֶׁב דַּף קצ"ב). וּכְמוֹ שֶׁמָּשִׁיחַ סָבִיל מַרְעִין עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כְּמוֹ כֵן כָּל צַדִּיק הַדּוֹר הוּא סוֹבֵל יִסּוּרִים בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, גַּם מַה שֶּׁאֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַשִׂיג הַדְּבָרִים שֶׁל חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק כְּמוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַצַּדִּיק בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים רַק צְרִיכִים לְפָרְשָׁם לָנוּ בְּדֶרֶךְ חֹל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּלְשׁוֹן חֹל שֶׁרְגִילִין לְדַבֵּר בּוֹ זֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת: "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ" בְּחִינַת דְּאִתְעָבֵד חֹל בְּגִינַיְהוּ (שָׁם ח"ג ר"פ) וְזֶה גַּם כֵּן אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּחִינַת סָבִיל מַרְעִין לְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל: