א עִקַּר שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים בִּימֵי הַחֹל הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַנִּיחִין לְהָאָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְשַׁבָּת קֹדֶשׁ חוֹזְרִין וּמְקַבְּלִין כֹּחַ הַהֲלִיכָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: "אִם תָּשִׁוב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ" (יְשַׁעְיָה נ"ח יג). אַךְ כְּמוֹ הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ עֲדַיִן צָרִיךְ סַעַד לְתָמְכוֹ כָּךְ כְּשֶׁהָאָדָם מַתְחִיל בְּשַׁבָּת לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ עוֹד סַעַד לְתָמְכוֹ, וְהַסַּעַד הַזֶּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֱמֶת שֶׁכָּלוּל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ‘אֲפִלּוּ עַם-הָאָרֶץ יָרֵא לְשַׁקֵּר בְּשַׁבָּת’ (דְּמַאי פֶּרֶק ד) אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לָתֵת כֹּחַ לִכְלֵי הַהֲלִיכָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵילֵךְ הֵיטֵב, וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי צְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְאָדָם עַל צָרְכֵי שַׁבָּת אוֹ שֶׁמְּאַכְסֵן עָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ:
ב צְדָקָה הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה" (מַלְאָכִי ג’ כ) וּצְדָקָה שֶׁעוֹשִׂין בִּימֵי הַחֹל הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה וּצְדָקָה שֶׁל שַׁבָּת הוּא כְּנֶגֶד שֶׁמֶשׁ הָעֲתִידָה לְהִתְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁהִיא כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים:
