הַחֶרְפָּה הִיא בְּחִינַת עָרְלָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא נוּכַל וְכוּ’ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִיא לָנוּ" (בְּרֵאשִׁית ל"ד יד). וְיֵשׁ שְׁלשָׁה עוֹרוֹת בְּהָעָרְלָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת: "רוּחַ סְעָרָה" "וְעָנָן גָּדוֹל" "וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת", וְעַל-יְדֵי הַשְּׁתִיקָה עַל הַחֶרְפָּה דּוֹחִין אוֹתָם כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה לָרִיב וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ, וְיֵשׁ בְּחִינַת עוֹר דַּק רְבִיעִי שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹגַהּ בְּחִינַת חַשְׁמַל הַיְנוּ חָ"שׁ מַ"ל, כִּי לַחֲשׁוֹת וְלִשְׁתּק עַל הַחֲרָפוֹת הוּא בְּחִינַת מִילָה.
וְהִנֵּה יָדוּעַ כִּי נֹגַהּ לִפְעָמִים נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה וְלִפְעָמִים לְהֵפֶךְ, וְעַל כֵּן גַּם בִּשְׁתִיקָה עַל הַחֶרְפָּה יֵשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, לִפְעָמִים הוּא שׁוֹתֵק לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לוֹ יִסּוּרִים בְּיוֹתֵר, נִמְצָא שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מְחָרֵף אֶת חֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר, וְאָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה בְּחִינַת נֹגַהּ בַּקְּלִפָּה בִּבְחִינַת חֶרְפָּה כַּנַּ"ל, אֲבָל הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים וְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹתְקִים מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁאֵינָם רוֹצִים לְבַיֵּשׁ וּלְחָרֵף אֶת חֲבֵרָם אָז נִכְלֶלֶת הַשְּׁתִיקָה הַזֹּאת שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹגַהּ בִּקְדֻשָּׁה.
וְהִנֵּה כְּתִיב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: שֶׁבְּעֶרֶב שַׁבָּת קְלִפַּת נֹגַהּ נִכְלֶלֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְרוֹצִים גַּם הַג’ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לַעֲלוֹת לֶאֱחֹז בַּקְּדֻשָּׁה, וְאָז יוֹרֵד שַׁלְהֶבֶת יָהּ וּמָכְוָה אוֹתָם שֶׁלֹּא יִתְאַחֲזוּ בַּקְּדֻשָּׁה עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פ"ח) עַל הָעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה הַנַּ"ל וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שׁוֹפְטִים ה’ לא), הַיְנוּ בְּחִינַת שַׁלְהֶבֶת יָהּ הַנַּ"ל שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִכְלָל נֹגַהּ בִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת חָ"שׁ מַ"ל, כִּי זֹאת הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינַת בִּטּוּל הָעָרְלָה וְהַחֶרְפָּה כַּנַּ"ל:
