שבת, י"א טבת התשפ"ה

הַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תֹּקֶף גָּדוֹל וְאִם יְחַזֵּק וְיִגְבַּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יוּכַל לִפְעֹל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בְּבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה כָּל-כָּךְ עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה מִיתָה שֶׁתִּהְיֶה עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ צַעַר הַמִּיתָה מַמָּשׁ. אַךְ יְכוֹלִין עַל-יְדֵי-זֶה לָמוּת מַמָּשׁ, עַל כֵּן בְּעֵת שֶׁיַּרְגִּישׁ שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ צָרִיךְ לִמְנֹעַ וּלְהַרְחִיק עַצְמוֹ לִבְלִי לִשָּׁאֵר שָׁם, שֶׁלֹּא יָמוּת בְּלֹא עִתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם: