שבת, י"א טבת התשפ"ה

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תְּלוּיָה בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְיַגֵּעַ בָּהּ עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם זֶהוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה, וְאָז מַחֲזִיר וּמְקַשֵּׁר כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן וּמֵשִׁיב אוֹתָם כֻּלָּם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּדְּחוּ וְנִתְפַּזְּרוּ לְשָׁם וְנַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב. וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים אֶת רַחֲמָיו הַמְּרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים וְאָז יִהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה בִּשְׁלֵמוּת אָמֵן: