שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

טֻמְאַת מִקְרֵה לַיְלָה הוּא עַל-יְדֵי הַקְּלִפָּה לִילִית וִינִיקָתָהּ מִן הַשִּׁשָּׁה אוֹתִיּוֹת שֶׁל הָאָלֶף-בֵּית, שֶׁכְּשֶׁכּוֹתְבִין אוֹתָן בְּמִלּוּאָם יֵשׁ בָּהֶם אוֹת פֵּא וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים פ’ גִּימַטְרִיָּא ת"פ כְּמִנְיַן שְׁמָהּ, וְאָז נַעֲשֶׂה מִן פֵּ"א אַף הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִין שֶׁנּוֹקְמִין בּוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְהַתִּקּוּן לָזֶה לָתֵת צְדָקָה בַּסֵּתֶר כִּי עַל-יְדֵי-זֶה יִפְדֶּה הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַקְּלִפָּה וְאָז יַהֲפֹךְ הָאַף לָאוֹת פֵּ"א. וְזֶהוּ "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף" (מִשְׁלֵי כ"א). הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה וְהוֹפֵךְ הָאַף וְנַעֲשֶׂה פֵּ"א: