שבת, י"א טבת התשפ"ה

א כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשִׂין מֵהֶם נֵרוֹת, לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה כִּי זֶה תַּכְלִית כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא:


ב הַצַּדִּיק שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ בְּחַיָּיו הוּא זוֹכֶה גַּם בַּחַיִּים לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְּמַלְכָּא, שֶׁזֶּה כָּל תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל: