אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, כִּי הַיּוֹם יָצָאתִי מִבֵּיתִי וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה, אַךְ מִדֵּי כָּתְבִי אֵיזֶה דִּבּוּרִים מְעַטִּים לְבֶן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נֵרוֹ יָאִיר, נִזְכַּרְתִּי בְּעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבַי, אָמַרְתִּי לִכְתֹּב לְךָ פְּרִיסַת שָׁלוֹם.
וְהִנֵּה צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִמַּה שֶׁלֹּא הָיִיתָ בְּשִׂמְחָה בִּהְיוֹתְךָ בְּבֵיתִי, וְלִבְּךָ הָיָה נִשְׁבָּר בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר הָיָה קָשֶׁה לִי לִסְבֹּל. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין כִּי עֲדַיִן רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלַי וְעָלֶיךָ וְעַל כֻּלָּנוּ, וּבְוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, יִהְיֶה אַחֲרִיתְךָ לְטוֹב בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִקְּדוּשָׁה עַתִּיק דְּעַתִּיק סָבָא דְּסָבִין; וְעַתָּה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, וּתְשַׂמַּח עַצְמְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, בִּפְרָט כִּי יְמֵי אֲדָר נִכְנָסִין, שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה. וְתַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲשׂוֹת אַחַשְׁוֵרוֹשׁ שְׁפִּיל וְקַבְּצָן וְעוֹשֶׁר שְׁפִּיל, וְקַיִץ וְחוֹרֵף שְׁפִּיל, וּשְׁאָר מִינֵי שְׁפִּיל וְצְחוֹק. וְגַם מוֹסֵר כְּתָב זֶה רַבִּי נַחְמָן וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כֻּלָּם חוֹבָה מֻטֶּלֶת עֲלֵיהֶם לְהַרְגִּיל בְּשִׂמְחָה, עַל יְדֵי כָּל מִינֵי מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, וּבִפְרָט בְּפוּרִים בְּעַצְמוֹ תִּהְיֶה אַךְ שָׂמֵחַ. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ. פָארְט אוּן פָארְט אוּן פָארְט [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה, בְּכָל זֹאת, בְּכָל זֹאת].
