בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּוִוינִיצֶא, וְגַם פֹּה בְּבוֹאִי לְכָאן; וְכָעֵת כְּבָר הִגִּיעַ סָמוּךְ לִכְנִיסַת שַׁבָּת, אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ הִכְרַחְתִּי אֶת עַצְמִי לִכְתֹּב לְךָ שׁוּרוֹתַיִם אֵלּוּ, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן. וְקָרִיתִי מִכְתָּבְךָ הֵיטֵב, וּלְהָשִׁיב לְךָ אֵין עַתָּה הַפְּנַאי מַסְכִּים. וּכְבָר הִקְדַּמְתִּי לַהֲשִׁיבְךָ הַרְבֵּה עַל יְדֵי דְּבָרֵינוּ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, בִּפְרָט בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְכוּ' כִּי עֲלֵיהֶם אֵין לְהוֹסִיף וְכוּ'. וּזְכֹר הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁאַתָּה עַתָּה בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר אֲשֶׁר אֵין לַעֲמֹד עַל הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קֹהֶלֶת ח) "וְגַם אִם יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא" וְכוּ'. וְכָל אָדָם מָלֵא נִסְיוֹנוֹת וּבְחִינוֹת וְצֵרוּפִים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְגַם בְּכָל שָׁעָה, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה. מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, אֲנִי מֵבִין מִכְתָּבֶיךָ הֵיטֵב, וְיָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבֶיךָ, אֲבָל כְּפִי הַנִּרְאֶה עֲדַיִן לֹא עָמַדְתָּ אֲפִלּוּ עַל סוֹף דַּעְתִּי, מִכָּל שֶׁכֵּן עַל דַּעַת אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. זְכֹר הֵיטֵב אֶת כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי וְרָמַזְתִּי לְךָ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם בְּכָל עֵת מַה שֶּׁיַּעֲבֹר. וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר בֵּין הָעִתִּים וּבֵין בְּנֵי אָדָם בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. חֲזַק וַחֲזַק בְּנִי חֲבִיבִי, כִּי גַּם צַעֲקָתְךָ מִמִּכְתָּבֶיךָ אֵינָם נֶאֱבָדִים. אַף עַל פִּי כֵן בְּיוֹתֵר אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וּזְמַן כְּנִיסַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִגִּיעַ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.