אֲהוּבִי בְּנִי.
הֵיטֵב חָרָה לִי עָלֶיךָ עַל אֲשֶׁר בְּכָל שָׁבוּעַ הֶעָבַר לֹא רָאִיתִי כְּתִיבַת יָדְךָ כְּלָל, וְגַם מִקֹּדֶם לֹא כָּתַבְתָּ לִי תְּשׁוּבָה הֲגוּנָה כְּדַרְכְּךָ, לֹא יָדַעְתִּי מַה זֶה וְעַל מַה זֶּה, וְאֵיךְ אַתָּה מַמְשִׁיךְ עָלֶיךָ טְרָדוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין לְךָ פְּנַאי בְּכָל הַשָּׁבוּעַ אֲפִלּוּ לִכְתֹּב אִגֶּרֶת אֵלַי. וְגַם מֵעַי הָמוּ לִי עַל זֶה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת מִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם, וְעִקַּר צַעֲרִי שֶׁאֲנִי מֵבִין מִזֶּה שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹקֵד מִתּוֹךְ הַטִּרְדָּא עַל דַּלְתֵי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיתִיךָ, וְעַד מָתַי וְעַד מָתַי יִהְיֶה טִרְדָּתְךָ קָשָׁה כָּל כָּךְ כָּל כָּךְ, וּכְבָר הִזְהַרְתִּיךָ הַרְבֵּה שֶׁחָלִילָה וְאָסוּר לִדְחוֹת עַל יוֹם מָחָר, כִּי הָעִקָּר לַחֲטֹף בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לַחֲטֹף טוֹב, וּכְבָר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ וְכָתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה הַרְבֵּה בָּזֶה; וְאֵיךְ לֹא יָכֹלְתָּ לַחֲטֹף שָׁעָה לִכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת כָּרָאוּי; כָּעֵת תִּרְאֶה לַהֲשִׁיבֵנִי מִיָּד כָּרָאוּי, וְאָז אֶרְאֶה לִכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת יוֹתֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ, כִּי הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה שֶׁתַּחֲזֹר לִקְבֹּעַ עַצְמְךָ עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת וּמַעֲתִיר בַּעַדְכֶם.
