שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' בְּשַׁלַּח תר"א אוּמַאן.


שָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ.


בָּרוּךְ הַשֵּׁם הוּקַל מֵעָלַי הַחוֹלַאַת, וַאֲנִי שָׁב לְכֹחִי מְעַט מְעַט, בְּרַחֲמָיו יִסְעָדֵנִי וְיִגְמֹר רְפוּאָתִי בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.


הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְאַף שֶׁהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵעֵסֶק הַיָּדוּעַ שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִי נַחַת גָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְתִּי יְדִיעָה מִזֶּה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ. וְיִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לָא שָׁבִיק וְלָא שָׁבִיק [אֵינוֹ עוֹזֵב וְלֹא עָזַב]. וּבְוַדַּאי תִּשְׁתַּדְּלוּ שָׁם עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁתֵּצֵא הַסְּחוֹרָה בְּשָׁלוֹם מִשָּׁם וְתֵלֵךְ לִמְקוֹם חֲשִׁיבוּתָהּ, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהִנֵּה בְּמִכְתָּבֶיךָ לֹא הִזְכַּרְתָּ עַתָּה אִם תִּהְיֶה פֹּה, וַאֲנִי אַמְתִּין פֹּה עָלֶיךָ עַד יוֹם ד' בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאַחַר כָּךְ אֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּתֵּן לִי כֹּחַ לִסַּע לְטִירָהאוִויצֶע. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לִי כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ, וְתִשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נֶכְדִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁיּוֹדִיעַ לְךָ בְּעַל פֶּה הַכֹּל.


דִּבְרֵי אָבִיךָ


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב


וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי הַוָּתִיק פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה נֶכֶד גְּאוֹן עֻזֵּנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת כֹּחַ וּזְכוּת זְקֵנוֹ הַנּוֹרָא, שֶׁהוּא טוֹבָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.


נָתָן הַנַּ"ל