שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בַּמִּדְבָּר תר"א בְּרֶסְלֶב.


שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי כַּנָּהוּג.


מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת, וְכָעֵת אֵין מַה לִּכְתֹּב. וִיקַבֵּל רָצוּף פֹּה מִכְתָּב לִלְבוֹב וִיזָרֵז לְשָׁלְחוֹ מִיָּד בְּלִי עִכּוּב, כִּי נָחוּץ הוּא כַּיָּדוּעַ לוֹ. וְאִם בְּתוֹךְ כָּךְ יַגִּיעַ לוֹ מִכְתָּב מִשָּׁם יִכְתֹּב עַל מִכְתָּבִי שֶׁכְּבָר קִבֵּל הָאִגֶּרֶת. וּבְוַדַּאי תַּעֲשֶׂה כָּרָאוּי. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין כִּי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵעִכּוּב הָאִגֶּרֶת מִשָּׁם, וּבְוַדַּאי כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב, וּבִפְרָט עִסְקֵנוּ שֶׁתָּמִיד בָּא בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם. וְסוֹף כָּל סוֹף הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ תָּמִיד, כִּי חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ וְכוּ'. וַאֲנִי חַי רַק בָּזֶה תָּמִיד בְּכָל הָעֲסָקִים מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן. מָה אֲנִי, כֻּלָּנוּ אֲנִי וְיוֹצְאֵי חֲלָצַי וְכָל הַתְּלוּיִים בָּנוּ כֻּלָּם תְּלוּיִים בְּחַסְדּוֹ. לְךָ ה' קִוִּינוּ, לַחֲסָדָיו וְרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁאֵינָם כָּלִים לְעוֹלָם. וְאֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה.


דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְרַמֵּז לְךָ לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתוֹ תָּמִיד וְלִשְׂמֹחַ בְּחַסְדּוֹ.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב


אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבֶאֱמֶת בְּכָל זֹאת שִׂמְחָה].