שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ד' וַיִּגַּשׁ תר"א.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְהָיָה לִי לְנַחַת, כִּי בָּרֶגַע הַקּוֹדֶמֶת הָיִיתִי מְצַפֶּה מְאֹד לְמִכְתָּבְךָ, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ מְהֵרָה וְיִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְבִנְךָ שֶׁיִּחְיֶה. וּלְעֵת עַתָּה חֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וְהִנְּךָ רוֹאֶה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעַ תָּמִיד, וְלֹא כַחֲטָאֵינוּ עוֹשֶׂה לָנוּ חָלִילָה. קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ.


דִּבְרֵי אָבִיךָ


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב