שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' וַיִּשְׁלַח תקפ"ד בְּרֶסְלֶב.


רַב שָׁלוֹם לִבְנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיוֹם אֶתְמוֹל וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, אַךְ הֵיטֵב חָרָה לִי עָלֶיךָ בְּנִי יְדִידִי, עַל אֲשֶׁר אַתָּה מַרְעִישׁ כָּל כָּךְ עַל אֲשֶׁר אֵינִי רָגִיל לִכְתֹּב לְךָ בְּכָל פַּעַם; כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ שֶׁאֵינִי אִישׁ פָּנוּי, וְטִרְדוֹתַי רַבִּים מִכַּמָּה צְדָדִים. וּבִפְרָט כָּעֵת אֲשֶׁר תּוֹדָה לָאֵל הִתְחַלְנוּ לַעֲסֹק בְּהַדְּפוּס לִגְמֹר הַתְּפִלּוֹת [ה"ה ספר ליקוטי תפילות] בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכַמְּדֻמֶּה לִי שֶׁכְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ מִזֶּה שֶׁכְּבָר שָׁלַחְתִּי אֶת רַבִּי מֶענְדִיל לִקְהִלַּת מִינְקָאוִויץ, וְתוֹדָה לָאֵל בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר כְּבָר בָּא בְּשָׁלוֹם וְהֵבִיא הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים. וּבֵין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר נַתְחִיל בְּשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לְהַדְפִּיסָם. וְאַתָּה תּוּכַל לְהָבִין מֵרָחוֹק טִרְדַּת דַּעְתִּי בָּזֶה, בְּכַמָּה אֳפָנִים, וּבִפְרָט מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.


הֵן עַל כָּל אֵלֶּה תֵּדַע שֶׁאֵין בְּדַעְתִּי לִשְׁלֹחַ לְךָ אִגֶּרֶת בְּכָל שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, רַק בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ אֶרְאֶה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת. וַאֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ מְאֹד שֶׁמֵּעַתָּה תָּשׁוּב מִדֶּרֶךְ הַזֶּה לְצַפּוֹת בְּכָל יוֹם לְקַבֵּל אִגֶּרֶת מִמֶּנִּי לְכַלּוֹת עֵינֶיךָ בְּחִנָּם חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גַּם זֶה מַעֲשֵׂי בַּעַל דָּבָר לְבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ מִתְּפִלָּתְךָ וּמִלִּמּוּדְךָ. וְכָךְ דַּרְכֵי בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁבְּטֵלִים מִמְעַט עֲבוֹדָתָם עַל יְדֵי בִּלְבּוּלִים וְכִלְיוֹן עֵינַיִם שֶׁל עִסְקֵי חִנָּם כָּאֵלֶּה. וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ שֶׁאֵין לְךָ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ כִּי אִם בְּמִכְתָּבַי. הָאֱמֶת שֶׁדְּבָרַי רְאוּיִים שֶׁיִּהְיוּ חֲבִיבִים בְּעֵינֶיךָ וּלְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ, אֲבָל בְּכָל אִגֶּרֶת וְאִגֶּרֶת תּוּכַל לְהַחֲיוֹת עַצְמְךָ זְמַן רַב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבִפְרָט הֲלֹא כָּל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּיָדְךָ, הַמְּלֵאִים אוֹצָרוֹת גְּדוֹלוֹת, אוֹצְרֵי אוֹצָרוֹת שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים הַשָּׁוִים לְכָל נֶפֶשׁ גָּדוֹל וְקָטָן נַעַר וְזָקֵן. הֲפֹךְ בָּהֶם וַהֲפֹךְ בָּהֶם וְסִיב וּבְלֵה בָּהֶם שֶׁאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מֵהֶם. וְגַם יֵשׁ בְּיָדֶךָ מֵחִדּוּשַׁי תּוֹדָה לָאֵל. וְגַם תּוֹדָה לָאֵל כְּבָר יָדַעְתָּ וְשָׁמַעְתָּ כַּמָּה שִׂיחוֹת יְקָרוֹת מִפָּז מִפִּי וּמִפִּי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. עַל כֵּן חֲזַק וֶאֱמַץ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף, וְתַתְמִיד בְּלִמּוּדְךָ הֵיטֵב וְתִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ בְּהִתְבּוֹדְדוּת בְּכָל יוֹם כַּאֲשֶׁר הוֹרֵיתִיךָ. וְיֶתֶר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה כִּי טָרִידְנָא טוּבָא. וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם.


דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ תָּמִיד בְּאַהֲבָה.


הַקָּטָן נָתָן בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַבנַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר