שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' וָאֶתְחַנַּן ת"ר בְּרָאד.


בְּנִי חֲבִיבִי.


בְּיוֹם ד' בָּאתִי לְפֹה. וּבְיוֹם ו', עֶרֶב־שַׁבַּת קֹדֶשׁ שָׁלַחְתִּי לְךָ וְלִבְרֶסְלֶב מִכְתָּבַי בַּאֲרִיכוּת. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם מָחָר אוֹ בְּיוֹם ד' כְּשֶׁאֶעֱבֹר הַגְּרֶענִיץ [הַגְּבוּל] לְרַאדְוִויל בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֶכְתֹּב לְךָ עוֹד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה.


הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לִי בְּכָל פַּעַם בִּישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים כַּאֲשֶׁר אֲסַפֵּר לָכֶם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ יָדַעְתִּי כִּי אֲנִי אֵינִי יוֹצֵא נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְזֶה כָּל מַכְאוֹבִי וְצָרָתִי, אֵיךְ אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי עִם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי בְּמִכְתָּבַי מֵעִנְיַן אֲזַמְּרָה. וְאִם אַתֶּם הֱיִיתֶם הוֹלְכִים בָּזֶה כָּמוֹנִי כְּבָר הֱיִיתֶם כְּשֵׁרִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַךְ גַּם אֲנִי שָׂמֵחַ עַל חֶלְקִי תְּהִלָּה לָאֵל. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב


וְתִשְׁלַח שָׁלוֹם רַב לְכָל בְּנֵי בֵיתִי.