אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
אִם עֲדַיִן לֹא שָׁלַחְתָּ הַלּוּלָב וְהַהֲדַס תִּשְׁלַח עַל יְדֵי מוֹסֵר כְּתָב זֶה בְּלִי תֵּרוּץ כִּי אֲנִי עוֹמֵד וּמַמְתִּין עָלָיו. וּתְהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לִי אֶתְרוֹג נָאֶה וּמְהֻדָּר בְּחַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו. וְיֶעֱרַב לָכֶם שִׂמְחַת הֶחָג הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְנִזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁל יֶרַח הָאֵיתָנִים הוּא תִּשְׁרֵי. אֲשֶׁר זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ נוֹרָאוֹת עַל שֵׁם תִּשְׁרֵי (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ח), עֲדֵי נִזְכֶּה שֶׁיְּקֻיַּם "תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה".
