שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' שׁוֹפְטִים תקצ"ג.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם, וַאֲנִי מוּכָן עַתָּה לִנְסֹעַ לְשָׁלוֹם, וְאֵין פְּנַאי לַהֲשִׁיבְךָ דָּבָר, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' אֲשֶׁר תְּשׁוּקָתְךָ וְנֶחָמָתְךָ הוּא אוֹר הָאֱמֶת הַמֵּאִיר לַכֹּל, אֲשֶׁר זֹאת הִיא הַנֶּחָמָה שֶׁל הַכֹּל. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ה) זֶה יְנַחֲמֵנוּ וְכוּ', וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיָּחוּס עָלֶיךָ וְיַעֲזֹר וְיוֹשִׁיעַ וְיָגֵן עָלֶיךָ שֶׁתִּזְכֶּה לָבוֹא אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, וְאַתָּה בְּנִי חֲזַק וֶאֱמַץ וְתַתְחִיל מֵעַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל. וְתָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית תָּמִיד, וְהַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ וְכוּ', וְתִזְכֶּה לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה וְכוּ' שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל כַּיָּדוּעַ לְךָ. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִים לֵידַע מִסּוֹדוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם דְּרָכִים נִפְלָאִים לְכָל אֶחָד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי יְזַכֵּנוּ לָלֶכֶת בָּהֶם בֶּאֱמֶת. וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַכַּוָּנָה – שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְיַגֵּעַ וּלְהִתְקָרֵב לְדוֹדִי יִתְבָּרַךְ וְלִהְיוֹת בָּקִי בָּזֶה, וְדוֹדִי לִי יְזַכֵּנוּ וְיַעַזְרֵנוּ לְקָרְבֵנוּ אֵלָיו בְּחֶמְלָתוֹ וְכוּ'. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר עַתָּה, וּמֵהַסְּתָם לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתְךָ גַּם שָׁם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ. בַּעַל הַחֶמְלָה יָכִין לִבֵּנוּ וְיַקְשִׁיב שַׁוְעָתֵנוּ.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב