שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מוֹצָאֵי שַׁבַּת בַּמִּדְבָּר תקצ"ו.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.


קִבַּלְתִּי מִכְתָּבֶיךָ כֻּלָּם, וְאֵין בְּפִי מִלָּה לְהוֹדִיעֲךָ עַתָּה, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁמּוֹסֵר כְּתָב זֶה בָּא לְבֵיתִי הֻכְרַחְתִּי לְמַעַן אַהֲבָתְךָ לִשְׁלֹחַ עַל יָדוֹ כְּתַב יָדִי. וּתְהִלָּה לָאֵל אִתָּנוּ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. וּבְשָׁעָה זֹאת גָּמַרְתִּי הַהַבְדָּלָה וִימֵי הַשָּׁבוּעוֹת מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין. שָׁבוּעוֹת חָדָשׁ שֶׁלֹּא עָבַר עָלַי כָּזֹאת זֶה כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאֶהְיֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת בְּנֶעמְרוֹב, וְיִהְיֶה פַּחַד מִלְּהִתְקַבֵּץ יַחַד לוֹמַר יַחַד אַקְדָּמוֹת. וְאִם לֹא מָנְעוּ הַמּוֹנְעִים כִּי אִם אֲמִירַת הָאַקְדָּמוֹת שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּנוּ גַּם כֵּן רָאוּי שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁיָּבוֹא. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן קִוִּיתִי לַה' שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת שָׁבוּעוֹת זְמַן מַתַּן תּוֹרָה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל. וְאַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי, כִּרְצוֹנְךָ תַּעֲשֶׂה, בְּעִנְיַן בִּיאָתְךָ לְפֹה, כִּי אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְיַעֶצְךָ עַתָּה בָּזֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יְשַׂמְּחֵנוּ בְּשִׂמְחַת מַתַּן תּוֹרָה. וְנִזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לְהָכִין עַצְמֵנוּ כָּרָאוּי עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וּבִזְכוּתוֹ הַגָּדוֹל נִזְכֶּה שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְחַיֶּה וּמְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בַּמֶּה שֶׁזָּכִיתִי לְהִתְקָרֵב וְלֵידַע מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה מֵרַבִּי קָדוֹשׁ וְנוֹרָא כָּזֶה מִתּוֹרָה כָּזֹאת וְכוּ' אַשְׁרֵינוּ וְכוּ'.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב


וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה