שני, כ"ד אדר התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' וַיְחִי ת"ר.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וְנִכְסַפְתִּי לִכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת, אַךְ אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה. וְהַהֶכְרֵחַ לְהוֹדִיעֲךָ צַעֲרִי. כִּי בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה חָזַר וְנֶחֱלַשׁ אֶתְמוֹל קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם ד', וְצָעַק בְּקוֹל מַר עַל כְּאֵבוֹ, וּמוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מֵאֶתְמוֹל עַד עַתָּה אֲשֶׁר כָּזֹאת לֹא עָבַר עָלָיו. וּבְיוֹם אֶתְמוֹל הָיָה כְּאֵבוֹ כָּבֵד מְאֹד, וּבַלַּיְלָה הוּקַל עָלָיו מְעַט מְעַט לְאֵיזֶה שָׁעוֹת, וְכֵן הַיּוֹם, אֲבָל עֲדַיִן מֻנָּח עַל עֶרֶשׂ דְּוַי. וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו אֵין לְשַׁעֵר, וַאֲנִי בִּלְתִּי אֶל ה' עֵינַי תְּלוּיוֹת וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת אֶל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם יְחָנֵּנוּ בִּזְכוּת וְכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֵשֶׁל הַגָּדוֹל שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְחַזֵּק עַצְמוֹ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חָזָק בָּזֶה, אַךְ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ מְרֻבִּים מְאֹד, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן "אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" בִּפְשִׁיטוּת שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה. וְאַתָּה תַּזְהִיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ וְיַעְתִּירוּ הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּרוֹ, הַרְבּוּ עָלָיו רַחֲמִים בִּפְרָט כִּי צַעֲרֵנוּ נוֹגֵעַ לְכֻלָּם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּנִי אַל תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר חַס וְשָׁלוֹם הַרְבֵּה, רַק תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְנִבְטַח בַּה' כִּי בְּוַדַּאי יִרְפָּאֵהוּ מְהֵרָה וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי חַסְדֵי ה' אֵינָם תָּמִים וְרַחֲמָיו לֹא כָּלִים. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אוֹדִיעֲךָ יְשׁוּעָתוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב