שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ שְׁמִינִי ג' אַחַר חֲצוֹת תר"ב.


שָׁלוֹם וְחַיִּים לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.


עַד הֵנָּה הָיִיתִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה שֶׁתָּבוֹא, וּמַה נַּעֲשֶׂה וּמִשָּׁמַיִם הוּא דְּעִכְּבוּךָ. וּבְשָׁעָה זֹאת בָּא רַבִּי דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר וְהֵבִיא מִכְתָּבְךָ עִם הַמָּעוֹת לְפִדְיוֹן נֶפֶשׁ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֶיךָ וְעָלַי, וְיִשְׁלַח לְךָ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי מִזֶּה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הֶחֱיָה נַפְשֵׁנוּ מְאֹד בִּרְאוֹתִי עַל כָּל פָּנִים מִכְתַּב יָדְךָ לָדַעַת עִכּוּבְךָ, כִּי הָיִינוּ מְצַפִּים מְאֹד לָזֶה שֶׁיַּגִּיעַ עַל כָּל פָּנִים אֵיזֶה יְדִיעָה מֵאִתְּךָ. וְגַם עַל זֶה מֻכְרָחִים לוֹמַר שֶׁבְּוַדַּאי הַכֹּל לְטוֹבָה, וְכָל מַה דְּעָבְדִין מִן שְׁמַיָּא לְטָב עָבְדִין אִם אַף שֶׁמּוֹנְעִין מִדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה; וְגַם יְכוֹלִין לִתְלוֹת הַחִסָּרוֹן בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא הִתְגַבֵּר כָּרָאוּי כְּנֶגֶד הַמְּנִיעָה. אַף עַל פִּי כֵן חָלִילָה לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי מִלִּפֹּל בְּדַעְתְּךָ מֵחֲמַת זֶה, כִּי דַּרְכֵי ה' נִשְׂגָּבִים מְאֹד מְאֹד. וּכְבָר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן יד) שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין מוֹצִיאִין מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מַה שֶׁחֲפֵצִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף עַל פִּי כֵן הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד; אַף עַל פִּי שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם" (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א סִימָן סו) שֶׁאֵין דַּי בָּזֶה וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן הַלְוַאי שֶׁנֹּאחֵז בָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה הָרָצוֹן עַל כָּל פָּנִים חָזָק מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וְכוּ'. כַּאֲשֶׁר כְּבָר שְׁמַעְתֶּם מִמֶּנִּי בָּזֶה הַרְבֵּה. וּתְהִלָּה לָאֵל רְצוֹנְךָ טוֹב וְחָזָק מְאֹד, וּמַה נַּעֲשֶׂה אֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ. וַאֲנִי עוֹמֵד וּמְצַפֶּה עַתָּה שֶׁתִּזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לָבוֹא לְפֹה בְּיוֹם ב' אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, וְאִם כִּי אֲנִי נֶחְפָּז מְאֹד לְדַרְכִּי, אַף עַל פִּי כֵן לֹא אֶסַּע קֹדֶם יוֹם ב' הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. וְהַלְּוַאי שֶׁאֶסַּע אַחַר חֲצוֹת יוֹם ב' הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶתְעַכֵּב עַד יוֹם ג' אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וּמֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ מֵחֲמַת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וְהָאִגֶּרֶת הַזֹּאת אֲנִי שׁוֹלֵחַ עַל יְדֵי עָרֵל מוֹסֵר כְּתָב זֶה, וַה' בְּרַחֲמָיו יִסְעָדְךָ מְהֵרָה, וְתָשׁוּב לְאֵיתָנְךָ בִּשְׁלֵמוּת, וְתִתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, מַה שֶּׁזָּכִיתָ שֶׁיִהְיֶה לְךָ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לִהְיוֹת עִמָּנוּ יַחַד. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁנִּהְיֶה תָּמִיד בְּיַחַד אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה, כִּי הַגּוּפִים רְחוֹקִים וְהַנְּפָשׁוֹת קְרוֹבִים, וְכֻלָּנוּ קְשׁוּרִים יַחַד בְּשֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכוּ' וְזֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ לָנֶצַח.


דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מְהֵרָה בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב