שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹר לְיוֹם ב' דִּסְלִיחוֹת תק"צ.


אֲהוּבִי בְּנִי, מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי וּכְבָר הָיִיתִי מוּכָן הַיּוֹם לִנְסֹעַ, וְהַבַּעַל עֲגָלָה רִמַּנִי כִּי הִשְׂכִּיר עֲגָלָה שֶׁלּוֹ הַיּוֹם לְדֶרֶךְ קָרוֹב, וְאָמַר בְּכָל שָׁעָה שֶׁיָּבוֹא עַד שֶׁנִּתְעַכַּבְתִּי כָּל הַיּוֹם. וְכָל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִינִים הַטּוֹבָה מִיָּד. כָּעֵת כְּפִי הַנִּרְאֶה לֹא אֶסַּע עוֹד דֶּרֶךְ טוּלְטְשִׁין. מֻבְטְחַנִי בְּחַסְדֵי ד' שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם אַל תִּשְׁכַּח לְהָבִיא עִמְּךָ לְאוּמַאן עַל כָּל פָּנִים הַמָּעוֹת שֶׁהִבְטִיחַ רַבִּי שִׁמְשׁוֹן, גַּם מֵרַבִּי ח"ש אִם אֶפְשָׁר. וְאִם תּוּכַל לְזָרְזוֹ שֶׁיִּסַּע בְּעַצְמוֹ לְאוּמַאן אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי לוֹ, כִּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.


יוֹתֵר מִזֶּה, שָׁלוֹם וְחַיִּים וּכְתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב