שבת, י"א טבת התשפ"ה

אוֹר לְיוֹם ב' שְׁמוֹת תקצ"ד לפ"ק.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי. וְקִצּוּר הַדָּבָר תֵּדַע שֶׁאֵין אֲנִי מַתְחִיל כְּלָל עֲדַיִן לְהָכִין עַצְמִי וְלִנְסֹעַ. וּרְצוֹנִי לִבְלִי לִנְסֹעַ כְּלָל, אַךְ אִם יַגִּיעַ לִי אִגֶּרֶת עוֹד מִשָּׁם וְיַכְרִיחוּ אוֹתִי לִנְסֹעַ, אָז אַתְחִיל לְיַשֵּׁב עַצְמִי אֵיךְ לְהִתְנַהֵג. וּכְפִי הַנִּרְאֶה מִן הַסְּתָם לֹא אֶסַּע בְּשָׁבוּעַ זֶה, וּבְוַדַּאי תּוּכַל לְקַבֵּל מִמֶּנִּי עוֹד תְּשׁוּבָה בְּיוֹם ב' אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אִם הִגִּיעַ לִי אֵיזֶה אִגֶּרֶת מִשָּׁם. וּלְעֵת עַתָּה דַּעְתִּי לִבְלִי לִנְסֹעַ כְּלָל רַק אַחַר שַׁבָּת אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶסַּע לְאוּמַאן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן אִם לֹא תּוּכַל לָבוֹא לְפֹּה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, טוֹב שֶׁתָּבוֹא בְּאֵיזֶה יוֹם קֹדֶם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, כִּי אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּסָמוּךְ אֶסַּע לְאוּמַאן אִם יִרְצֶה ה'. גַּם רַבִּי נַחְמָן נֶכֶד רַבֵּנוּ זַ"ל רָאוּי שֶׁיָּבוֹא לְפֹה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי שֶׁרְצוֹנוֹ לָזֶה. כֵּן יַעַזְרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְמַלְּאוֹת רְצוֹנוֹ וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, כִּי מֵהַמְּנִיעוֹת יְכוֹלִין לְהָבִין גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק כַּיָּדוּעַ לָנוּ.


וּלְעֵת עַתָּה הוֹדַעְתַּנִי חֲדָשׁוֹת מֵעִנְיַן צַוָּאַת הַמָּנוֹחַ רַבִּי אַיְיזִיק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְהָיָה לִי לְנַחַת כִּי עַד הֵנָּה לֹא שָׁמַעְתִּי מִזֶּה מְאוּמָה. וַה' הַטּוֹב יַנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְיָחוּס עָלַי וִיסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה לְהַצִּילֵנִי מִטִּלְטוּל הַנְּסִיעָה לְשָׁם, שֶׁקָּשֶׁה עָלַי מְאֹד כִּי אֵין לִי שׁוּם כֹּחַ לָזֶה כַּאֲשֶׁר תָּבִין מִמִּכְתָּבִי הַקוֹדֶם שֶׁשָּׁלַחְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר. וַאֲנִי סוֹמֵךְ עַצְמִי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד כִּרְצוֹנוֹ אֶעֱשֶׂה, וּמֵחֲמַת הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עוֹד.


דִּבְרֵי אָבִיךָ.


הַקָּטָן נָתָן מִבְּרֶסְלֶב