שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, ה' עֵקֶב תקצ"א.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי, מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה זוֹ, וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל, וְהִנֵּה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ הַיּוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן תִּרְאֶה לְזָרֵז עַצְמְךָ לִשְׁלֹחַ לְבֵיתִי הַסַּךְ אֶחָד רוּבָּל־חָדָשׁ וָחֵצִי, כִּי מֻכְרָח מְאֹד. וְגַם הַסַּךְ שֶׁתּוֹצִיא מִיָּדוֹ עַל הַבִּנְיָן תִּשְׁלַח לְפֹה. וְיִשְׁלַח לִי עַל יְדֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁיִּסְעוּ מִפֹּה עַל עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כִּי הַמָּעוֹת שֶׁל הַבִּנְיָן מֻכְרָח לִי מְאֹד שָׁם בְּאוּמַאן, וְכָל קֶערְבִּיל הוּא עַתָּה בְּעֵינַי יוֹתֵר מֵאֶלֶף. כִּי נִתְחַזֵּק לְבָבִי עַל יְדֵי זֶה לְהַתְחִיל הַתְחָלָה כָּזֹאת שֶׁקָּשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד מְאֹד, כַּאֲשֶׁר תָּבִינוּ בְּעַצְמְכֶם, עַל כֵּן תְּבַקְּשׁוּ מְאֹד מִידִידִי רַבִּי שִׁמְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר שֶׁיְּקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ וְיִשְׁלַח לִי מִיָּד גַּם חֲמִשָּׁה רוּבָּל־חָדָשׁ עַל הַבִּנְיָן, לְמַעַן יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּהַהַתְחָלָה שֶׁיְּקָרָה מִן הַכֹּל, וְתֵחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה מְיֻחֶדֶת כָּל שָׁעָה שֶׁיַּקְדִּים; וְיָתֵר מִזֶּה אֵין לְזָרְזוֹ, כִּי מֻבְטְחַנִי שֶׁיְּקַיֵּם דְּבָרַי מִיָּד, וִישַׁלֵּם ה' פָּעֳלוֹ וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה מֵאֵת ה', וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְכוּ'. וְהִנֵּה מַה מְּאֹד אֲנִי נוֹתֵן שִׂמְחָה בְּלִבִּי עַל מִכְתָּבְךָ אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ אֶל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבְךָ זֶה כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָעַד; וְיָתֵר מִזֶּה אֵין לִי פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל כִּי בְּשָׁעָה זֹאת שָׂכַרְתִּי עֲגָלָה לִנְסֹעַ הַיּוֹם לְשָׁלוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת.


דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בְּךָ לָנֶצַח.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב