שני, כ"ד אדר התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ תקצ"א.


לַאֲהוּבִי בְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי, בְּזֹאת הַשָּׁעָה, וְאֵין פְּנַאי כְּלָל לַהֲשִׁיבוֹ כָּרָאוּי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבְךָ וִיעוֹרֶרְךָ בַּיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַבָּא לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, שֶׁתִּזְכֶּה לְקַבֵּל עָלֶיךָ לְהִתְחַדֵּשׁ מֵעַתָּה בְּכָל יוֹם לְטוֹבָה. וְאַל תְּאַבֵּד יוֹם אֶחָד בְּלִי הִתְבּוֹדְדוּת, וְלַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתְךָ בְּכָל יוֹם, וְתַחֲטֹף בְּכָל יוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה, כְּפִי מַה שֶּׁתּוּכַל לַחֲטֹף וְלַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל מֵהַצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה, מֵהֲבֵל הֲבָלִים הַזֶּה מֵעָנָן כָּלֶה הַזֶּה וְכוּ' וְכוּ'. זְכֹר הֵיטֵב כִּי כָּל יָמֵינוּ הֶבֶל, וִיכוֹלִין לַחֲטֹף בָּהֶם חַיֵּי עוֹלָם כָּל אָדָם בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי עַתָּה.


דִּבְרֵי אָבִיךָ הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב