אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
הַיּוֹם בַּבֹּקֶר שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי בַּאֲרִיכוּת. אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ הַפְּקֻדָּה מֵהַפָּאלִיצְיֶע [מֵהַמִּשְׁטָרָה] שֶׁאֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת מִפֹּה לְנֶעמִירוֹב, וּבְדֹחַק פָּעַלְתִּי לְהִתְעַכֵּב פֹּה אֵיזֶה יָמִים כַּאֲשֶׁר יְסַפֵּר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין מוֹסֵר כְּתָב זֶה. לְעֵת עַתָּה צְרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ עִם בְּחִינַת "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי" עַל הַרְחָבוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרוֹת בְּעַצְמָן, כִּי גַּם בְּנֶעמְרוֹב יְכוֹלִין לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים; וְלַה' הַתִּקְוָה לָשׁוּב עוֹד לְפֹה בְּקָרוֹב; יוֹתֵר מִזֶּה, מֵאֵלֶיךָ תָּבִין טִרְדָּתִי וּבִלְבּוּלִי עַתָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל.
