בְּנִי חֲבִיבִי.
קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ, וְהָיָה לִי לְנַחַת בִּרְאוֹתִי עֹצֶם תְּשׁוּקַת רְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וְעַתָּה מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאֵין הַזְּמַן גֹּרֶם לַהֲשִׁיבְךָ, כִּי מוֹסְרֵי כְּתָב זֶה נוֹסְעִים מִיָּד אַחַר הַבְדָּלָה. אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לִרְאוֹת מִכְתָּבִי, הִכְרַחְתִּי עַצְמִי לִכְתֹּב לְךָ מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה. וַאֲשֶׁר אַתָּה חוֹשֵׁב מֵהַיּוֹם עַל נְסִיעַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם אָמְנָם יָפֶה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּמַּחֲשָׁבָה כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לְךָ צַעַר עַתָּה מֵהַמְּנִיעוֹת, בָּזֶה לֹא צָדַקְתָּ, כִּי כְּבָר דִּבַּרְנוּ שֶׁאֵין לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ. וּבִפְרָט שֶׁלְּדַעְתִּי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ עַתָּה יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ אֶשְׁתַּקָּד וְלֹא פָּחוֹת מֵהֶם, וְלִפְטֹר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר. אַדְּרַבָּא רָאוּי לְךָ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מַה שֶּׁיְּמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, וְתִזְכֶּה לִהְיוֹת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ. וּכְבָר דִּבַּרְתִּי שֶׁמַּה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת בְּלִי סָפֵק, אֵינוֹ נֶחֱשָׁב כְּלָל יִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת כְּלָל, בִּפְרָט לַחֲשֹׁב מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ; וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כִּי כְּבָר שָׁבַרְתָּ הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁעַתָּה תִּסַּע בְּנָקֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנִי לְקַבֵּל בִּילֶעט מְהֵרָה, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּקָרוֹב שָׁם בְּאוּמַאן. יָתֵר מִזֶּה תִּשְׁמַע מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה.
