רַב שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ חַיִּים וּבְרָכָה וְכָל טוּב.
בְּיוֹם ד' עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב בָּאתִי לְפֹה בְּשָׁלוֹם, וּבָכִינוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וּבְחֶמְלָתוֹ זָכִינוּ לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבַּת נַחֲמוּ, כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ. וְאֵין פְּנַאי עַתָּה לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, כִּי הַפָּאסְט נְחוּצָה, וּבְיוֹם א' הֶעָבַר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ וְהָיָה לִי לְנַחַת, אַךְ הֵיטֵב חָרָה לִי עַל שֶׁלֹּא כָּתַבְתָּ לִי פְּרִישַׂת שָׁלוֹם בִּפְרָטִיּוּת מִבְּנִי רַבִּי דָּוִד צְבִי נֵרוֹ יָאִיר מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּאוּמַאן שֶׁאֵינוֹ בְּקַו הַבְּרִיאָה, עַל כֵּן הָיִיתִי מְצַפֶּה מְאֹד לְקַבֵּל מִכְתָּב מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ בִּכְתַב יָדוֹ, אוֹ עַל כָּל פָּנִים מֵאִתְּךָ לְהוֹדִיעֵנִי מִבְּרִיאוּתוֹ אִם שָׁב לְאֵיתָנוֹ, וְכָעֵת יֵשׁ לִי צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, וַאֲנִי מְצַפֶּה עַל יְדִיעָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ. וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד, כִּי כְּבָר סָמוּךְ לַחֲצוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין דְּרַבֵּינוּ תָּם וְלִישׁוּעָתוֹ קִוִּינוּ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה לְטוֹבָה.
וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
