שבת, י"א טבת התשפ"ה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' מְצוֹרָע תקצ"א.


אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.


בְּיוֹם ה' אִסְרוּ חַג שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי, מֵהַסְּתָם הִגִּיעַ לְיָדְךָ, וְכָעֵת הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, וַאֲנִי מוּכָן לַעֲמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל, אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ אֲנִי מוֹדִיעֲךָ, שֶׁתּוֹדָה לָאֵל אִתָּנוּ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וּתְקַבֵּל אִגֶּרֶת מִידִידֵנוּ רַבִּי חַיִּים נַחוּם נֵרוֹ יָאִיר, כִּי הֶחֱיָה אוֹתִי בַּמֶּה שֶׁהִזְכִּיר אוֹתִי מֵעִנְיַן בִּטּוּל הַזְּמַן, כִּי צְרִיכִין לֵילֵךְ בָּזֶה, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, וּבְקָרוֹב אֶרְאֶה לִכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת יוֹתֵר.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב