אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
עַד הַיּוֹם הָיִיתִי מְצַפֶּה לִשְׁלֹחַ לוֹ הַסֵּפֶר וְלֹא נִזְדַּמֵּן לִי, וְהַיּוֹם נוֹסֵעַ מוֹסֵר כְּתָב זֶה אִישׁ בֶּטַח וְהִנְנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ הַסֵּפֶר. וְנִפְלֵאתִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא שָׁלַחְתָּ לִי הַיּוֹרֶה דֵּעָה חֵלֶק ב, עַל כֵּן תְּזָרֵז לְשָׁלְחוֹ לִי מִיָּד כִּי מֻכְרָח לִי מְאֹד. כִּי אֲנִי מֻכְרָח לִנְסֹעַ בְּסָמוּךְ לְאוּמַאן, וְהוּא מֻכְרָח לִי בַּדֶּרֶךְ, וּתְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהוֹדִיעוֹ, תְּהִלָּה לָאֵל הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה', וְהַפַּרְנָסָה דְּחוּקָה, וְאַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּכָל עֵת בִּדְרָכִים נִפְלָאִים. וְאֵין לִי שׁוּם מַעֲמַד פַּרְנָסָה וְלֹא שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם בִּטָּחוֹן. נָאר [רַק] בִּטָּחוֹן.
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
