אֲהוּבִי בְּנִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְנֶהֱנֵיתִי מְאֹד, גַּם בְּהַיְיסִין קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ וּמֵחֲמַת זֶה נִמְנַעְתִּי לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ הַכְּפָר. וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, וַה' הַטּוֹב יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר הַכֹּל לְטוֹבָה כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן צַדִּיקֵי אֱמֶת זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ. וּכְפִי מִכְתָּבְךָ תִּהְיֶה פֹּה בְּקָרוֹב, עַל כֵּן אֵין לְהַאֲרִיךְ כְּלָל כִּי זְמַן הַמִּנְחָה הִגִּיעַ. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר הִזְמִין לִי מוֹסֵר כְּתָב זֶה מַה שֶּׁאֲנִי מְצַפֶּה לָזֶה שְׁנֵי יָמִים לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת. גַּם הָאִגֶּרֶת מִפֶּטֶערְבּוּרְג קִבַּלְתִּי וְהָיָה לִי לְנַחַת, וְעַל הַכֹּל נְדַבֵּר פָּנִים אֶל פָּנִים אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, וּבְכֻלָּם רוֹאִים מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל יוֹם וְאֵיךְ אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת אֵיזֶה חַיּוּת בָּעוֹלָם כִּי אִם עַל פִּי דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר רַק מִמֶּנּוּ נִמְשָׁךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַמִּלְחָא הַמַּמְתִּיק מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא, אֲשֶׁר בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִחְיוֹת וּלְהִתְקַיֵּם כְּלָל. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִים עַל כָּל פָּנִים לֵידַע מֵחַיּוּתֵנוּ מִי מְחַיֶּה אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, מַה שֶּׁרֹב הָעוֹלָם אֵינָם זוֹכִים לָזֶה.
