שבת, י"א טבת התשפ"ה

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' וַיִּשְׁלַח תקצ"א.


שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.


מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּיּוֹם ה', וְתֵכֶף בְּיוֹם ו' בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם רָצִיתִי לִשְׁלֹחַ עֲגָלָה עֲבוּרְךָ וְלָא אִיסְתַּיַּיע מִלְּתָא. גַּם הָיִיתִי מִתְרַשֵּׁל קְצָת מֵחֲמַת שֶׁלֹּא סִלְּקוּ אָז הַנִּקְרַאטִין, וְגֹדֶל הַפַּחַד שֶׁהָיָה בַּשָּׁבוּעַ הֶעָבַר יָדוּעַ לְךָ בְּוַדַּאי, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁעָלֶיךָ אֵין שׁוּם פַּחַד בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה נַיְחָא לִי שֶׁתִּהְיֶה פֹּה בָּעֵת הַהוּא. אַחַר כָּךְ, בְּעֶרֶב־שַׁבָּת, סָמוּךְ לִכְנִיסַת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, הִגִּיעַנִי שׁוּב מִכְתָּבְךָ, וְעָמַדְתִּי מַרְעִיד, וּכְבָר קִדֵּשׁ הַיּוֹם. וְתֵכֶף בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁלַחְתִּי לְךָ אִגֶּרֶת שֶׁתָּבוֹא תֵּכֶף לְפֹה, וְשָׁלַחְתִּי הָאִגֶּרֶת לְיַד רַבִּי פִּינְחָס נֶאֱמָן וְהָיִיתִי מְצַפֶּה כָּל יוֹם א' וְיוֹם ב' לְהַשִּׂיג תְּשׁוּבָה מֵאִתְּךָ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה; אֶתְמוֹל לְעֵת עֶרֶב פָּגַעְתִּי אֶת רַבִּי פִּנְחָס הַנַּ"ל וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה זֶה. הֵשִׁיב לִי שֶׁגַּם מִכְתָּבִי שֶׁשָּׁלַחְתִּי לְךָ עֲדַיִן בְּיָדוֹ, כִּי לֹא שָׁלְחוּ שׁוּם אִגֶּרֶת בְּיוֹם א', וְנִבְהַלְתִּי מְאֹד וְרָאִיתִי כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת. כָּעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי כִּי פֹּה יֵשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת הַרְבֵּה בָּעִנְיָן הַנִּשְׁמָע מִקְּהִלַּתְכֶם, קְצָת שׂוֹחֲקִים מִזֶּה וּקְצָת אוֹמְרִים לְהֵפֶךְ, עַל כֵּן אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת; אַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא, אַתָּה תִּרְאֶה לָבוֹא לְפֹה תֵּכֶף וּמִיָּד, בְּלִי אִחוּר וְעִכּוּב כְּלָל; וְאִם זוּגָתְךָ תִּחְיֶה וּבִנְךָ שֶׁיִּחְיֶה רוֹצִים גַּם כֵּן לָבוֹא לְפֹה, הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם עֲשׂוּ, כִּי אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְגַלּוֹת דַּעְתִּי בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה בִּקְהִלַּתְכֶם בְּאֵלּוּ הַיָּמִים. אַךְ אֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים תָּבוֹא אַתָּה מִיָּד, יֶתֶר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ, וַה' יַצִּילְכֶם מִכָּל רַע, וְיִשְׁמֹר צֵאתְכֶם וּבוֹאֲכֶם לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת.


נָתָן מִבְּרֶסְלֶב


(עִנְיָן חוֹלַאַת הַנִּזְכָּר כָּאן הוּא כִּי בְּאוֹתוֹ הַשָּׁנָה הָיָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹן הַחוֹלַאַת שֶׁקָּרְאוּ אַחַר כָּךְ בְּשֵׁם חָלֶירֶע רַחֲמָנָא לִיצְלָן)