אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (הובא בספר חסידים סי’ קלז, ובראשית חכמה שער ענוה פרק ה): בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד: תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, נֶעֱנַשׁ שֶׁבֶּן בְּנוֹ עָבַד לְפֶסֶל מִיכָה. וְהַדָּבָר קָשֶׁה, מָה עִנְיָן זֶה שֶׁל תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים, לָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲבֹד בֶּן בְּנוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַתֵּרוּץ, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צז): הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. וּמֹשֶׁה הָיָה חוֹשֵׁד אוֹתָם, שֶׁבְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד אֵינָם רוֹצִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוּם חֵלֶק, נִמְצָא שֶׁאֵין לָהֶם אֱלוֹהַּ, בִּשְׁבִיל זֶה נֶעֱנַשׁ בְּבֶן בְּנוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֱלוֹהַּ, כִּי הֵם כְּשֵׁרִים הָיוּ בְּדָבָר, כִּי רָצוּ לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ גַּם כֵּן, כַּמּוּבָא:
