שבת, י"א טבת התשפ"ה

בַּזֹּהַר, בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִיתָא: וַי לְדָרָא כַּד תִּסְתַּלֵּק, פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח. וְהוּא בְּחִינַת (שמות לא): שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ – כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ (ביצה טז). הַיְנוּ, שֶׁמֵּחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּג שֶׁל הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת, עַל־כֵּן מַתְחִילִים תֵּכֶף לְהִתְגַּעְגֵּעַ וּלְהִצְטַעֵר עַל אֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּת; כֵּן הַחֶבְרַיָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵרַבָּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַל־כֵּן תֵּכֶף וּמִיָּד הִתְחִילוּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ, וְעָלָה עַל לִבָּם צַעַר הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם.


בְּכָל מָקוֹם שֶׁשִּׁבְּחוּ הַחֶבְרַיָּא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל שֶׁגִּלָּה לָהֶם סוֹד נִפְלָא, תִּמְצָא שֶׁאַחַר־כָּךְ אָמַר לָהֶם עוֹד חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה: