אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע’ דף קיח.): מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי: הִנֵּה, בְּהִסְתַּכְּלוּת יֵשׁ אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר, דְּהִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת, הוּא אוֹר הַיָּשָׁר, וּבְהַגִּיעַ לִרְאוֹת דָּבָר שֶׁחָפֵץ, הוּא אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְאוּת – מֵחֲמַת שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת הוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט וּמַכֶּה בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, וְחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת, מֵחֲמַת הַהַכָּאָה, לָעֵינַיִם, וְנִצְטַיֵּר הַדָּבָר בָּעֵינַיִם, וְאָז הָעֵינַיִם רוֹאִין אֶת הַדָּבָר הַנִּרְאֶה. כַּמְבֹאָר הֵיטֵב (לְעֵיל בְּסִימָן י"ג אוֹת ד, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ הָרְאוּת בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר וְאוֹר הַחוֹזֵר. כִּי כֹּחַ הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְאוּת מֵעֵינָיו לְהַדָּבָר הַנִּרְאֶה, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר, וְהַכָּאַת הָרְאוּת בַּדָּבָר הַנִּרְאֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר הַדָּבָר לְעֵינָיו וְנִצְטַיֵּר בְּעֵינָיו, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הָרְאִיָּה כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁחוֹזֵר וְשָׁב הָרְאוּת לְעֵינָיו כַּנַּ"ל]: וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּרוּךְ הוּא, אַף שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס בְּשׁוּם מִדָּה, אַךְ כְּדֵי לְשַׂבֵּר הָאֹזֶן, נֶאֱמַר בּוֹ גַּם כֵּן (תהלים קלח): כִּי רָם ה’ וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבוֹהּ מִמֶּרְחָק יֵדָע. יִרְאֶה הוּא בְּחִינַת אוֹר הַיָּשָׁר; מִמֶּרְחָק יֵדָע הוּא בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר. [כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה, לֵידַע מַה שֶּׁרוֹאֶה, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַה שֶּׁחוֹזֵר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים הָאָדָם רוֹאֶה אֵיזֶה דָּבָר בְּעֵינָיו מַמָּשׁ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹאֶה, כְּגוֹן כְּשֶׁמַּעֲבִירִין אֵיזֶה דָּבָר לִפְנֵי עֵינָיו בִּמְהִירוּת גָּדוֹל, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה פְּנַאי שֶׁיַּחֲזֹר הַכֹּחַ הָרְאוּת לְעֵינָיו, וִיצַיֵּר הַדָּבָר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתוֹ, וְכַמְבֹאָר בְּסִימָן ס"ה אוֹת ג’ עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁהַיְדִיעָה מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, זֶה בְּחִינַת אוֹר הַחוֹזֵר]:
וְדַע, שֶׁהִסְתַּכְּלוּת עוֹשָׂה כְּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי מִקֹּדֶם רְאוֹתוֹ הַדָּבָר, הוּא בְּלֹא גְּבוּל, וּכְשֶׁרוֹאֶה הַדָּבָר, נַעֲשֶׂה לוֹ גְּבוּל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עד): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ וַיַּאֲכִילְךָ אֶת הַמָּן, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל וְכוּ’, מִכָּאן שֶׁסּוּמָא אֵין לוֹ שׂבַע. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֵין לוֹ גְּבוּל כַּנַּ"ל. וּמַסְקָנָא דִּגְמָרָא: מַאי קְרָא, טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ. כִּי בְּכֹחַ הָרְאוּת, עוֹשֶׂה הִלּוּךְ לְנַפְשׁוֹ, וְהוּא הַגְּבוּל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן. כִּי הַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, שֶׁמִּסְתַּכֵּל וְצוֹפֶה בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וּבוֹטֵחַ בּוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים קמה): עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן גַּם כֵּן עוֹשֶׂה כְּלִי, דְּהַיְנוּ גְּבוּל וּזְמַן. כִּי הַהַשְׁפָּעָה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה תָּמִיד, אַךְ שֶׁהִיא בְּלֹא זְמַן. כִּי לִפְעָמִים דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ עַכְשָׁו, יָבוֹא בִּשְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. אַךְ עַל־יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת בְּבִטָּחוֹן, עוֹשֶׂה לְהַהַשְׁפָּעָה גְּבוּל וּזְמַן, שֶׁתָּבוֹא הַשֶּׁפַע בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה, נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. פֵּרוּשׁ: בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ בְּעֵינָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ בְּחִינוֹת בִּטָּחוֹן, בְּחִינַת: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, עַל־יְדֵי־זֶה: אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ בְּעֵת וּזְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ. כִּי הַבִּטָּחוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, עוֹשֶׂה כְּלִי וּגְבוּל וּזְמַן כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (שם מב): צָמְאָה נַפְשִׁי, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד, שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים. כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד. וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וָשֵׂכֶל. כִּי לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא קִיּוּמָהּ (מנחות צט), כְּמָה שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ. וְזֶהוּ מַעֲלַת הִתְדַּבְּקוּת בְּצַדִּיקִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים גְּבוּל וּזְמַן, לְבַל יִהְיֶה בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים לְאֵל חָי – זֶה בְּחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ"ל. מָתַי אָבוֹא – וְלֹא יְהֵא בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן. וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים – וְאֵרָאֶה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה בִּבְחִינַת רְאִיָּה, שֶׁאֲזַי הוּא בִּבְחִינַת גְּבוּל וּזְמַן כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, וַאֲזַי אֵינוֹ בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן כַּנַּ"ל:
עַל כֵּן בְּכָל יוֹם וָיוֹם צָרִיךְ הִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’; וּכְמָה שֶׁכָּתוּב: הַמְּחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ וְכוּ’. [כִּי חִדּוּשׁ הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְשֵׂכֶל חָדָשׁ, וְשִׂכְלוֹ הֹלֵךְ וְגָדוֹל בְּכָל פַּעַם, זֶהוּ בְּחִינַת רְאִיָּה. כִּי יְדִיעַת הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת רְאִיָּה, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמֵבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּעֵינָיו בִּרְאִיָּה יָפָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ כַּמָּה פְּעָמִים]. וּבְכֹחַ הָרְאוּת יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, כִּי מִי שֶׁכֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ יָפֶה, יָכוֹל לִרְאוֹת מֵרָחוֹק, וְאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִרְאוֹת. אֲבָל מִי שֶׁאֵין כֹּחַ הָרְאוּת שֶׁלּוֹ חָזָק, הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת, וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה. כֵּן בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ מִי שֶׁמֹּחוֹ צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִלְמֹד בְּלִי עִיּוּן, וְיֵשׁ מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִקֹּדֶם שֶׁיְּדַבֵּר, וְאִם יְדַבֵּר מִקֹּדֶם שֶׁיַּעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יִהְיֶה הַדִּבּוּר בְּלֹא מַחֲשָׁבָה, וְהוּא בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִים. וּמִי שֶׁשִּׂכְלוֹ צַח, הוּא בְּגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְהוּא בְּחִינוֹת רַחֲמִים וַחֲסָדִים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה’. וְאֵל הוּא חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נב): חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם. וַה’ הוּא רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט): רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה’. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל חֲטָאָיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וּמָל ה’ אֶת לְבָבְךָ, וְתַרְגּוּמוֹ: וְיַעְדִּי ה יָת טִפְּשׁוּת לִבָּךְ. וּבְאֵיזֶה תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל. כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, דְּקָשֶׁה, שׁוֹבָבִים מַשְׁמַע דְּמֵעִקָּרָא בְּלֹא שׁוּם רֹשֶׁם. וְאֶרְפָּא, מַשְׁמָע שֶׁיִּשָּׁאֵר רֹשֶׁם. וּמְשַׁנִי, כָּאן מֵאַהֲבָה כָּאן מִיִּרְאָה. כִּי מֵאַהֲבָה אֵין נִשְׁאָר שׁוּם רֹשֶׁם, וְיֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל צַח, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי עִיּוּן, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם יָכוֹל לְהִתְחַדֵּשׁ מֹחוֹ:
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים. פֵּרוּשׁ: אָדָם שֶׁהוּא תָּמִיד בְּשָׁוֶה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָבוֹא לְהִתְחַדְּשׁוּת הַמֹּחִין. שֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים, דִּינִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים כַּנַּ"ל. וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – הַיְנוּ לְנַסּוֹת וּלְהָרִים אֶת בְּחִינַת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, זֶה זוֹכִין, עַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה. כִּי עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, זוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וְרַחֲמִים כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְהָאֱלֹקִים נִסָּה – אֶת אַבְרָהָם, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אַבְרָהָם, מְנַסִּין וּמְרִימִין אֶת הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱלֹקִים, וְזוֹכִין לְמֹחִין דְּגַדְלוּת כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא. פֵּרוּשׁ: מִמִּדַּת אַהֲבָה נַעֲשֶׂה שִׂכְלוֹ צַח כַּכֶּסֶף, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי; כִּי הַמֹּחַ נִקְרָא: זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, שֶׁהִיא מִדַּת אַהֲבָה, שֶׁמִּמִּדָּה זֹאת בָּא לְשֵׂכֶל צַח כַּנַּ"ל:
