מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, זֶה בְּחִינוֹת נְתִינַת הַמִּטָּה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. כִּי מִטָּה, הַיְנוּ בְּחִינוֹת זִוּוּג, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה (תיקון י’ ועיין תיקון נח). וְצָפוֹן וְדָרוֹם, זֶה בְּחִינוֹת יָדַיִם. וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבָּא בִּנְיָמִין (ברכות ה:), שֶׁיְּהֵא תְּפִלָּתוֹ סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַתְּפִלָּה לַזִּוּוּג:
גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִמְתָּקִים הַדִּינִים. כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה. וְיַד יָמִין זֶה יָד הַגְּדוֹלָה. וְיַד שְׂמֹאל, זֶה יָד הַחֲזָקָה. וּבִשְׁעַת הַכָּאָה שֶׁנִּתְחַבְּרִים יַחַד, זֶה בְּחִינַת יָד רָמָה. וְהַדִּבּוּרִים הַיּוֹצְאִים, הֵם יוֹצְאִים מֵהַגָּרוֹן, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֱלֹקִים, וְהֵם נִמְתָּקִים עַל־יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים קיט): נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד וְכוּ’, נֶפֶשׁ, זֶה בְּחִינוֹת דִּבּוּר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב(שה"ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ; הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ. בְּכַפִּי – הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת הַכַּף. עַל־יְדֵי־זֶה, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלֵו, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלֹקִים, הַיְנוּ הַמְתָּקַת הַדִּינִים. גַּם עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינוֹת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק אֶת אֱלֹקִים בְּכַפָּיו, עַל־ יְדֵי־זֶה: וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי: וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים צא): כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. כִּי בִי גִּימַטְרִיָּא מ"ב (הקדמת התיקונים דף ז:), הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִּימַטְרִיָּא מ"ב, שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֵשֶׁק שֶׁבַּלֵּב בַּיָּדַיִם, וְזֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם. עַל־יְדֵי־זֶה: וַאֲפַלְּטֵהוּ – בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת הַדִּינִים:
גַּם עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף מְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי כָּל הַמַּחֲלֹקֶת נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קֹרַח עַל אַהֲרֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמָאלָא וִימִינָא, וְעַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף נִכְלָלִים שְׂמֹאל בְּיָמִין וְיָמִין בִּשְׂמֹאל, וְנַעֲשִׂים אַחְדוּת. וְזֶה פֵּרוּשׁ, (תהלים צז): הֵאִירוּ בְּרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה. תֵּבֵל, זֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם, כִּי יָמִין זֶה ע"ב, וּשְׂמֹאל זֶה רי"ו. וְעַל־ יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה, נַעֲשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תֵּבֵל. כִּי גַּם ע"ב, שֶׁהוּא יָמִין, יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ע"ב, גִּימַטְרִיָּא רי"ו. וּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ע"ב, זֶה בְּחִינַת כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט וּסְגַן הַכֹּהֵן. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרָאָה תֵּבֵל, הַיְנוּ מֶחָאַת הַכַּפַּיִם, עַל־יְדֵי־זֶה הֵאִירוּ בְּרָקָיו – נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת הַנִּקְרָא בָּרָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט): וַיֵּצֵא כַבָּרָק חִצּוֹ; וְחֵץ לְשׁוֹן מַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט): וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים; וְתַרְגּוּמוֹ: בַּעֲלֵי פַּלְגּוּתָא. וְזֶה פֵּרוּשׁ, (תהלים מז): כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף, לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, כִּי שְׁנֵי פְּעָמִים ע"ב רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תִּקְעוּ:
לִהְיוֹת קֹדֶם שֶׁהֶעְתַּקְתִּי תּוֹרָה זֹאת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי, כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו. וְלִהְיוֹת קְצָת דְּבָרִים מְבֹאָרִים שָׁם קְצָת יוֹתֵר, עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּיו גַּם כֵּן, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. וְזֶהוּ:
עִנְיַן הַכָּאַת כַּף אֶל כַּף בְּעֵת הַתְּפִלָּה: כָּתוּב בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" (בשער חזרת עמידה פ"ז בסופו): שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי (איוב טז), שָׁלֵ"ו בְּגִימַטְרִיָּא ג’ הֲוָיוֹת וְג’ אֱלֹהִים. וְרָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל: וְ’יָשֵׂם לְ’ךָ שָׁ’לוֹם, גִּימַטְרִיָּא שָׁלֵ"ו. דְּהַיְנוּ שֶׁג’ פְּעָמִים הֲוָיָה מַמְתִּיק ג’ אֱלֹקִים. כִּי יֵשׁ ג’ יָדַיִם: יָד הַגְּדוֹלָה, וְיָד הַחֲזָקָה, וְיָד הָרָמָה. וְהֵן: יַד יָמִין הוּא יָד הַגְּדוֹלָה; יַד הַשְּׂמֹאל – יָד הַחֲזָקָה; וְעַל־יְדֵי חֲבוּקַת הַיָּדַיִם נַעֲשֶׂה יָד הָרָמָה. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף וּמְחַבֵּר הַיָּדַיִם בַּתְּפִלָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין, כִּי יָד הוּא בְּחִינַת הֲוָיָה, יוּד אוֹתִיּוֹת וְד’ אוֹתִיּוֹת. וְעַל־יְדֵי ג’ הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא ג’ הֲוָיוֹת, נִמְתָּקִין הַג’ אֱלֹקִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין הַיּוֹצְאִין מֵהַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ג’ אֱלֹקִים. וְהוּא סְגֻלָּה לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיט): נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד. נַפְשִׁי, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה"ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. בְכַפִּי תָמִיד, הַיְנוּ כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, עַל יְדֵי זֶה: וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי, כִּי הַשִּׁכְחָה הוּא מֹחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּינִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת, וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְעַל כֵּן וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת שָׁלֵ"ו, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיק ג’ אֱלֹקִים בְּג’ הֲוָיוֹת כַּנַּ"ל, אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְזֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, כִּי אָז יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת אוֹ דְּגַדְלוּת, כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה:
