כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ צָרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵן צָרוֹת בִּכְלָלִיּוּת אוֹ בִּפְרָטִיּוּת, אִי אֶפְשָׁר לְרַקֵּד, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִין, מוֹסְרִין אוֹתָן לִשְׁלוּחֵי הַדִּין, וְהֵם נִקְרָאִים רָצִים (זוהר בראשית דף מג), וְהֵם בְּחִינַת רַגְלִין, וַאֲזַי הָרַגְלִין כְּבֵדִים מֵחֲמַת הַדָּמִים שֶׁנִּתְפַּשְּׁטוּ לְשָׁם, הַיְנוּ הַדִּינִין, כִּי דָּמִים בְּחִינַת דִּינִים. וּכְשֶׁנּוֹלָד הַדִּין אֲזַי יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, כִּי בִּשְׁעַת לֵדָה יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵרַגְלֵי הָאִשָּׁה, וְעַל כֵּן נִצְטַנְּנִין רַגְלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא:). וְעִקַּר הַלֵּדָה – עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, הַיְנוּ שֶׁיּוֹצְאִין הַדִּינִין מֵהָרַגְלִין, כִּי בִּשְׁעַת עִבּוּר הוּא בְּחִינַת דִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כט:): בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶם עֶבְרָה כְּאִשָּׁה עֻבָּרָה. נִמְצָא, שֶׁעִבּוּר הוּא בְּחִינַת דִּין. וְלֵדָה הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין, כִּי אָז בִּשְׁעַת לֵדָה יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַלֵּדָה כַּנַּ"ל (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, בְּסִימָן ב). וְעַל־כֵּן בְּעֵת הַדִּין וְהַצָּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְרַקֵּד, כִּי אָז אִי אֶפְשָׁר לְהַגְבִּיהַּ הָרַגְלִין, כִּי הָרַגְלִין הֵם כְּבֵדִים בִּשְׁעַת הִתְגַּבְּרוּת הַדִּינִין, מֵחֲמַת שֶׁהַדָּמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דִּינִין, נִמְשָׁכִין אָז לְתוֹךְ הָרַגְלִין כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצְאִין הַדָּמִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין, מֵהָרַגְלִין, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנִּמְתָּקִין הַדִּינִין, אֲזַי הָרַגְלִין קַלִּים, וַאֲזַי יְכוֹלָה הַשִּׂמְחָה לְהִתְפַּשֵּׁט שָׁם, עַד שֶׁיְּרַקֵּד מֵחֲמַת הַשִּׂמְחָה: וּלְהַמְתִּיק הַדִּין, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם דָּן אֶת עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶה, יָדִין וְיִשְׁפֹּט בְּעַצְמוֹ אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר, אִם כָּךְ רָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וִיתַקְּנֵם כָּרָאוּי עַל־פִּי דִּין וּמִשְׁפָּט הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁהָאָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיק וּמְבַטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה, אֵין דִּין לְמַעְלָה (וְעַיֵּן מִזֶּה לְעֵיל בְּסִימָן טו). וְאָז כְּשֶׁנִּמְתָּק הַדִּין, אֲזַי יוֹצְאִין הַדָּמִים מֵהָרַגְלִין, וַאֲזַי יְכוֹלָה הַשִּׂמְחָה לְהִתְפַּשֵּׁט בָּרַגְלִין, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְרִקּוּדִין.
וְזֶהוּ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן. וְהָיָה – לְשׁוֹן שִׂמְחָה. עֵקֶב – הֵם הָרַגְלִין, הַיְנוּ: לִזְכּוֹת לְשִׂמְחָה עַד שֶׁהָעֲקֵבִים שֶׁהֵם הָרַגְלִין יִשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה, זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי: אֶת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – שֶׁתִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמְכֶם הַמִּשְׁפָּטִים וְהַדִּינִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה כַּנַּ"ל, וְאָז: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – שֶׁתִּשְׁמְעוּ הַשִּׂמְחָה בְּהָרַגְלִין, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִים מִשָּׁם הַדִּינִים כַּנַּ"ל.
עוֹד מָצָאתִי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: וְשָׁמַר ה’ לְךָ אֶת הַבְּרִית. כִּי כְּשֶׁתִּזְכֶּה לְשִׂמְחָה, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרְךָ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ, כִּי עִקַּר פְּגַם הַבְּרִית הוּא עַל־יְדֵי עַצְבוּת כַּיָּדוּעַ, כִּי פְּגַם הַבְּרִית בָּא עַל־יְדֵי הַקְּלִפָּה הַיְדוּעָה, שֶׁנִּקְרֵאת לִילִית, עַל שֵׁם שֶׁמְּיַלֶּלֶת תָּמִיד, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַצְבוּת, וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁמִירַת הַבְּרִית זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲזֹר לוֹ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּרִית קֹדֶשׁ כַּנַּ"ל.
