שבת, י"א טבת התשפ"ה

דַּע שֶׁכְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלֹקֶת, הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי הַכֹּל בִּכְלַל מַחֲלֹקֶת, שֶׁעוֹמְדִים וְחוֹלְקִים עָלָיו וְרוֹצִים לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת. וּכְדֵי לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁתִּהְיֶה וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, עַל־זֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ב): מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. צְדָקָה הוּא בְּחִינַת תַּעֲנִית, כִּי עִקַּר הַתַּעֲנִית הוּא צְדָקָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא צִדְקְתָא, כִּי בְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת הוּא רָצוֹן אַחֵר שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ, וּסְגֻלַּת הַתַּעֲנִית אִיתָא בְּזֹהַר (אחרי סח), "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" – שֶׁמַּעֲלַת הַתַּעֲנִית לְאַכְנָעָא לִבָּא לְאַדְבְּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית נִכְנָע וְנֶחֱלָשׁ הַלֵּב וְנִתְבַּטֵּל כָּל הָרְצוֹנוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁלּוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, לְאַדְבְּקָא רְעוּתָא דְּלִבָּא וְכוּ’. וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹנוֹת אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ב): בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ; וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כְּבָר נִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן נִתְבַּטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת, וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יח:): צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְכוּ’ יִהְיוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. קָרֵי לֵהּ צוֹם וְקָרֵי לֵהּ שָׂשׂוֹן וְכוּ’, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם – צוֹם. הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין שָׁלוֹם וְיֵשׁ מַחֲלֹקֶת, אֲזַי צוֹם, כִּי צָרִיךְ לָזֶה תַּעֲנִית כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. וַאֲזַי, כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם – שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית נִבְנֶה קוֹמַת וְחִיּוּת הַשִּׂמְחָה, כִּי מַעֲלַת הַתַּעֲנִית – שֶׁמְּעוֹרֵר וּמְחַיֶּה מֵתִים, הַיְנוּ הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בַּחֹשֶךְ, וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת, כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם נִמְשָׁךְ עָלָיו שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה בְּזֶה הַיּוֹם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲזַי מְחַיֶּה הַיּוֹם וּמַמְשִׁיךְ לוֹ חִיּוּת וְשֶׁפַע רַב מִלְּמַעְלָה, אַךְ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְווֹת, אֲזַי אֵינוֹ יוֹרֵד עָלָיו שֶׁפַע מִלְּמַעְלָה כִּי־אִם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל מְאֹד, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם, וּכְשֶׁהוּא נוֹטֵל זֶה הַיּוֹם וְעוֹשֶׂה בּוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, רַע, אֲזַי מוֹרִיד וּמֵינִיק וּמוֹצֵץ הַשֶּׁפַע הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה הַיּוֹם, עַד שֶׁמּוֹצֵץ גַּם עֶצֶם הַחִיּוּת שֶׁיֵּשׁ לְהַיּוֹם בְּעַצְמוֹ, מִלְּבַד הַשֶּׁפַע הַבָּא מִלְמַעְלָה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי כָּל יוֹם הוּא בְּרִיאָה, וְיֵשׁ לוֹ חִיּוּת עַצְמוֹ מִלְּבַד הַשֶּׁפַע, וְהוּא מוֹצֵץ גַּם חִיּוּתוֹ הָעַצְמִי שֶׁל הַיּוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ הַיָּמִים הַלָּלוּ פְּגָרִים מֵתִים, כְּמוֹ מְשַׁל הַתִּינוֹק הַיּוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ חָלָב – יוֹנֵק הֶחָלָב, וּכְשֶׁנִּפְסָק הֶחָלָב – מוֹצֵץ דָּמָהּ וְחִיּוּתָהּ מַמָּשׁ, אַךְ עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית הוּא מְעוֹרֵר וּמְחַיֶּה הַיָּמִים הַלָּלוּ, וְהַכֹּל לְפִי הַתַּעֲנִית. וְיֵשׁ לַהֲבִינוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה, נִמְצָא אֵין לוֹ חִיּוּת וְכֹחַ מִזֶּה הַיּוֹם, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם. נִמְצָא שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם בַּכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֶתְמוֹל, כִּי בְּלֹא זֶה מֵאַיִן לוֹ כֹּחַ, נִמְצָא שֶׁעוֹבֵד הַיּוֹם בַּכֹּחַ שֶׁל אֶתְמוֹל, עַל־כֵּן מֵבִיא חִיּוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל אֶתְמוֹל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה עוֹד, וַאֲזַי אֵין מַסְפִּיק לוֹ כֹּחַ שֶׁל אֶתְמוֹל, כִּי כְּבָר נֶחֱלַשׁ הַגּוּף, וְאָז צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ שֶׁל יָמִים הַקּוֹדְמִים לְמַפְרֵעַ עוֹד, נִמְצָא שֶׁמֵּבִיא בְּכָל פַּעַם חִיּוּת וְהֶאָרָה לַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנָּפְלוּ וּמֵתוּ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְעַנּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחַ שֶׁל הַיָּמִים שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, וַאֲזַי מְחַיֶּה וּמֵאִיר כָּל הַיָּמִים. [וְעַל־כֵּן עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית נִבְנֶה קוֹמַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא הַחִיּוּת וּנְקֻדּוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר]. (זֶה הָעִנְיָן לֹא בֵּאֵר הֵיטֵב, וְהָעִקָּר שֶׁעַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצִיא הַכֹּחַ שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר וּמַכְנִיס אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’, וּמְחַיֶּה כָּל הַיָּמִים הַמֵּתִים שֶׁפָּגַם בָּהֶם כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִבְנֶה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל). וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים צ): שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. עִנִּיתָנוּ – לְשׁוֹן תַּעֲנִית, הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה כִּימוֹת הַתַּעֲנִית, כִּי כְּפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית, כֵּן מְחַיֶּה הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים בַּמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, וְכֵן נִבְנֶה הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם – שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, כְּפִי יְמֵי הַתַּעֲנִית כֵּן הַשִּׂמְחָה: גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ וְכוּ’ יָמִים יֻצָּרוּ (תהלים קלט). כָּל יוֹם הוּא יְצִירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁהוּא תַּעֲנִית שֶׁמְּחַיֶּה כָּל הַיָּמִים, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא כְּלָלוּת כָּל הַיָּמִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם; הַיְנוּ הָרְצוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַנַּ"ל: לְאַכְלָלָא כֹּלָּא גּוּפָא וְנַפְשָׁא וּלְאִתְכְּנָעָא בְּהַאי יוֹמָא וִיהֵא רְעוּתָא דִּילְהוֹן בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכוּ’. כִּי נֶפֶשׁ הוּא בְּחִינַת רָצוֹן, וְהָעִקָּר – לְהַכְנִיעַ הָרָצוֹן, וְזֶה: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – עַל־יְדֵי פְּנִימִיּוּת הָעַצְמִיּוּת שֶׁל הַיּוֹם, שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַיָּמִים, תְּעַנּוּ וְכוּ’, כַּנַּ"ל: